257
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שכתוצאה מזה ,יתקן (גם) את העולם כולו", שגם העולם יהי' בשלימות, עד אשר ,מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
יג. והנה ע'פ הידוע שכל הענינים דלע"ל תלויים במעשינו ועבודתינו דעכשיו" -- יש לומר, שגם הענין דביאת המשיח גופא (שלמעלה מתיקון העולם) שיומשך בעולם [שהרי ענין ביאת המשית הוא שמשיח יתגלה בעולם, שידעו שהוא ,משיח בודאי"], נפעל ע"י מעשינו ועבודתינו עכשיו.
ומכיון שמשיח הוא (לא רק ,אמצעיי בכדי לתקז את העולם, אלא) עגיז לעצמו -- מובן מזה, שגם העבודה שעל ידה נפעל עצם הענין דביאת המשיח, הוא עסק התורה לשמה, לא בתור ,אמצעי" בשביל איזה ענין אחר, גם לא בכדי לידע את המעשה אשר יעשון9, כי אם, לשם התורה עצמה, מצד זה ש,אורייתא וקוב"ה כולא חד"יי.
יד, ויש לקשר זה עם הספר ,משנה תורה" להרמב"ם, ש,חיבור זה מקבץ לתורה שבע"פ כולה"?י, וכשאדם לומד כל הספר, הוא ,יודע ממנו תורה שבעל פה כולה"?* -- כל הלכות ודיני התורה, גם אותם ההלכות שאינם נוהגים בזמן הזה:
בלימוד התורה בכדי לידע את המעשה -- נוגע רק לימוד הלכות אלו שנוהגות בזמן הזה; משא"כ לימוד וידיעת ההלכות (רצונו ית'יי) של כל התורה כולה -- יש לומר, שבזה מתבטא הענין דלימוד התורה לשמה.
כלומר, בכדי ,לתפוס" כביכול את הקב"ה ע'י ידיעת התורה (שזהו"ע עסק התורה לשמה כו) ובשלימות -- הוא דוקא ע'י ידיעת הלכות כל התורה כולה, דמכיון ש,אלוקה זה אחד הוא"* -- הרי מובן, שגם רצונו ית' (שהוא ורצונו ,אחד ממש"") דכל התרי"ג מצוות, הוא רצון אחד. ולכן, כל זמן שחסר הלימוד והידיעה דהלכות מצוה אחת -- חסר גם בה,תפיסא" בהרצון שבשאר המצוות*. ורק ע"י לימוד וידיעת כל המצוות - עי"ז דוקא ,תופסים" רצונו ית' בשלימות.
טו. עפ"ז יש לבאר גם מה שהרמביים פותח הקדמתו בהפסוקי" ,אז לא אבוש בהביטי אל כל מצוותיך", שהשייכות (בפשטות) דפסוק זה להספר משנה תורה (שכולל ההלכות דכל המצוות) הוא -- שע"י ההבטה ,אל כל מצוותיךי - אז (דוקא) ,לא אבוש".
ויש לומר, שבהלשון ,לא אבוש" - מרומז העילוי (דלעיל סי"ד) שבידיעת כל המצוות, ,בהביטי אל כל מצוותיך".
הערות
- 9. תניא רפל"ז.
- 0. וגדולה מזו מצינו, שאפילו לימוד התורה בכדי לקיים מצות תלמוד תורה, מכיון שלימוד התורה הוא ,אמצעי" בכדי לקיים המצוה, אין זה אמיתית הענין ד,לשמה" -- ראה בארוכה לקו"ש ח"ב ע' 304. ובכ"מ.
- 4. זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר חיא כד, א, חיב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב) תכ"ב (סד, א). ועוד.
- 2. לשון הרמב"ם בהקדמתו.
- 5. ש"פ ויקהל, פ' שקלים, ש"מ אד"ש תשמ"ו
- 3. ראה לעיל ס"ט.
- 4. הל' יסוה"ת פ"א ה"ז.
- 5. שער היחוד והאמונה פ"ח -- ע"פ רמב"ם שם פ"ב ה"י.
- 6. ואף שהעצם ,כשאתה תופס במקצת מן העצם אתה תופס בכולו" (מאמר הבעש"ט -- הובא בהמשך תרס"ו ע' תקכב, בהמשך תער"ב פ' ערב ובכ"מ) -- הרי זהו ,כמו שהעצם בא בהתעלמות" (המשך תער"ב שם).
- 7. תהלים קיט, ו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.