112
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ה במדבר - אבנים אינן חשובות, אלא סנפירין
לפי זה תובן ,,רשימתו" הנ"ל של הרבי מוהר"ש:
כיון שישראל היו אז הולכי מדבר, ששם אין משתמשים באבנים" (אם כי מוזכרות אבנים - כגון אצל מקושש העצים"), ובמיוחד לא לבנין, שהרי לא בנו בנינים קבועים, כנאמר ,ויסעו, ויחנו, ויסעו וכו', לפיכך חל עליהם הכלל ,מסתתי אבנים אין בהם משום גזל": ,,ופירוש מפני שהם הפקר ואינם שייכים להבעלים", הם הפקר לחלוטין מצד החפצא, ולא רק מצד הגברא - מפני שאין בעל הבית מקפיד, כדלעיל, ואם כך, מדוע יש צורך בהיתר ,,פסל לך", ,,פסולתן שלך יהא"?
התשובה לכך היא,,שם סנפירין וכאן אמר אבנים סתם", והדין ש,אין בהן משום גזל" אינו חל על סנפירין, אלא על מסתתי אבנים שאין בהן חשיבות כלל, כי פסולתן של סנפירין היא בעלת חשיבות, כמובן%, ולכן מובן שיש צורך בהיתר ,אמר לו הקב"ה למשה פסל לך".
ומשמעות דברי הרבי מהר"ש ,,האומן קרוב יותר לזה" אינו לגבי הקדושברוך-הוא - בעל הבית - כי, כאמור,
אין חל כאן הדין של ,,אצל בעל הבית", אלא לגבי שאר בני האדם, שעל כן דוקא האומן הוא ה,קונה".
4 הלוחות - שייכות לצבור
ניתן להסביר עוד את ההיתר ,,פסל לך" לגבי הלוחות:
הצורך בהיתר ,פסל לך" אינו משום ש,פסולתן" שייכת לבעל הבית - הקב"ה - אלא מפני שהלוחות היו צריכים לשכון בארון שבמשכן, וככל חלקי וכלי המשכן והמקדש הם היו צריכים להיות שייכים לצבור% (צריך למסרם לצבור יפה יפה5, מסירה לאחר עשיה, או שהם צריכים להיות שייכים לצבור כבר מלכתחילה לפני העשיה"), העשיה צריכה להיעשות בשל צבור% -
הערות
- 1. שמואל שם) ,ואין משנין ממנהג המדינה" דמדובר לכאורה בהגברא, כ"א דסמך על הסיום בבבלי. וראה יש"ש שם. ואכמ"ל.
- 3. שלח טו, לה. לו.
- 4. להעיר שגם במדבר קנו כו' מתגרי אומות העולם (יומא עה, ב), אבל אין לומר כן במסתתי אבנים, דלכאו' אינם ראוים למכירה.
- 4. עקב ג שיחות 9
- 5. ראה גם עיון יעקב לע"י סוף ב"ק. תולדות אדם (לרמד"א טרויש אשכנזי (ירושלים תשל"ב)) לספרי בהעלותך (יו"ד, ב).
- 6. ר"ה ז, סע"א ואילך.
- 7. כדעת אבא חנין בספרי בהעלותך שם: לפי שהוא אומר בעת ההיא אמר ה' פסל לך (הפסוק דפרשתנו ולא דפ' תשא) לא היו אלא משל צבור. אבל לכאורה להדיעה במדרשים (שבהערה 8): מחצב של סנפירינון ברא לו בתוך אהלו ופסל ממנו כו' ה" זה משלו (וראה ספרי שבהערה 16), ומסרו לצבור אח"כ, ולפ"ז צ"ל דזה שאמר הקב"ה פסולתן יהא שלך היינו שאין צריך למוסרו לצבור. וראה בהמצוין לעיל הערה 45.
- 8. וראה ירושלמי שקלים פ"ד ה"א (ובמפרשים שם), יומא לה, ב (ובתוד"ה ניחוש שם) מל"מ ושער המלך הל' שקלים פ"ד ה"ו, ובכ"מ. ואכ"מ.
- 8. ע"ד מזבח שצ"ל מתחילה לשם - שיבנה לשמו (וראה מכילתא ס"פ יתרו. צפע"נ עה"ת שם. רש"נ).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- אגרות קודש פה יומא לה, ב
- אגרות קודש ה'ס יומא לה, ב
- אגרות קודש ו'תקב יומא לה, ב
- לקוטי שיחות 299 מאותו ספר יומא לה, סע"ב
- לקוטי שיחות 110 מאותו ספר יומא לה, סע"ב
- לקוטי שיחות 51 מאותו ספר יומא לה, ב
- לקוטי שיחות 304 מאותו ספר יומא לה, ב
- לקוטי שיחות 83 מאותו ספר יומא לה, ב
- לקוטי שיחות 281 מאותו ספר יומא לה, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י. יומא לה, ב
- תורת מנחם בס"ד. ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א יומא לה, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א יומא לה, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א. יומא לה, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד יומא לה, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז יומא לה, ב
- שולחן ערוך ד יומא לה, רע"א
- שולחן ערוך ג יומא לה , ב
- שולחן ערוך (א) יומא לה, ב
- שיעורי הלכה למעשה הלכות ברכת הנהנין יומא לה, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רעח שיכול לכבות הנר בשביל החולה יומא לה, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג יומא לה, ב