108

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי עול אפשר ללכת* גם במקום חשך ואפלה.

גילוי הדבר משרשו ומקורו הפנימי - אפשר במיוחד ע"י אשר שהוא הבחינה הפנימית שברגל.

ובהיותו "מאסף לכל המחנות" "המשיך" זאת שבט אשר גם לכל ישראל, כמאמר רז"ל - שהיה מזין את כל ישראל בתבואות.

יד. לפי המוסבר ביחס לשבט אשר - יובן גם הענין של "מאשר שמנה לחמו" ו"וטובל בשמן רגלו".

באשר האירה המעלה, של קבלתעול, משרשה ופנימיותה - מעין לעתיד לבוא שאז יהיה "מעשה גדול"?י.

וע"י ה"עבודה" של שמיטה, קבלתעול, נזכה לגילוי שלעתיד של "תרצה הארץ את שבתותיה"* המביא לידי "רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב"'.

(מלוקט משיחות שמחת ביה"ש, ש"פ בראשית, תשי"ט)

טו. ביחס לשכר הניתן ל"עבודה" של אשר נאמר במדרש> של פרשתנו: "מאשר שמנה לחמו - שהוא מעמיד בגדי שמונה", כן מפרש רש" (בפירוש שני) את הפסוק "יהי רצוי אחיו": "שהיו בנותיו נאות כו' נשואות

לכהנים גדולים" (הלובשים שמנה בגדים).

מה ענין "בנות נאות" לכהנים גדולים? על כרחנו יש לפרש את ענין הנוי כאן - כנוי רוחני השייך לכהונה גדולה.

הענין של אשה הוא - "אעשה לו עזר כנגדו"", סיוע לבעל בעבודתו את ה, דבר שאנו מוצאים אותו במיוחד לגבי הכהן הגדול שבעבודתו ביום הכפורים לפני ולפנים היה חשוב הענין של "וכפר בעדו ובעד ביתו* - זו אשתו" ובלעדיו לא היה באפשרותו לעשות עבודתו5.

הנוי האמיתי של אשה מישראל הוא "כל כבודה בת מלך פנימה"6, ענין הצניעות, המביא ומועיל לכהונה גדולה".

ע"י מה זוכים לכך? - ע"י עבודת "דונו דינא". המתנהג בקבלתדעול, לפי השלחן-ערוך, ובכלל זה - ענין הצניעות, זוכה להקים דור ישרים של בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצווה, כהנים גדולים - כלומר: בנים הנכנסים אל קדשי"קדשים שם נמצא רק הארון והלוחות שעליהם חקוקת עשרת-הדברות, לא שהן כתובות בדיו, שהוא דבר שנוסף לקלף, כי אם חקוקות על גבי הלוחות, כך שהוא והתורה הם דבר אחד5.

הערות

  1. 8. ראה לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 128 ואילך. 9 ד"ה ועבדי דוד תש"ח.
  2. 0. ויקרא כו, לד.
  3. 1. תהלים פה, ב. במדרש שם.
  4. 2. ב"ר צח, טז. שם עא, י
  5. 3. בראשית ב, יח. 4 ויקרא טז, ו.
  6. 5. היה חייב להיות נשוי, ראה יומא ב, א.
  7. 6. תהלים מה, יד.
  8. 7. יומא מז, א. במדב"ר פ"א, ג.
  9. 8. ראה לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 25.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשח"י. לקו"ש ח"א ע' 108

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.

  1. אגרות קודש ז'תתב יומא ב, א
  2. לקוטי שיחות 109 מאותו ספר יומא ב, א ואילך
  3. תורת מנחם בס"ד. ש"פ מקץ, חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ד יומא ב, ב
  4. תורת מנחם בס"ד. ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י יומא ב, א
  5. נר מצוה ותורה אור נה, א יומא ב, א
  6. אגרות קודש אגרת נא יומא ב, א
  7. שוע"ר עם ביאור דברי שלום רסא זמן הדלקת נרות לשבת יומא ב, ב
  8. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שו"ת רבינו סי' מה יומא ב, א
  9. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים יומא ב, רע"ב
  10. לקוטי שיחות 317 מאותו ספר יומא מז, א
  11. לקוטי שיחות 1095 מאותו ספר יומא מז, א
  12. לקוטי שיחות 1255 מאותו ספר יומא מז, א
  13. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשט"ז. יומא מז, א
  14. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז. יומא מז, א
  15. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט. יומא מז, א
  16. תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ. יומא מז, א
  17. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה יומא מז, א
  18. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג יומא מז, א
  19. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג יומא מז, א
  20. תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד יומא מז, א
  21. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב יומא מז, א
  22. תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט יומא מז, א
  23. תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשכ"ט יומא מז, א
  24. תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל יומא מז, א
  25. תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל יומא מז, א