ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ב בהעלותך שיחה א317

317

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לכך באה ההוראה: כל אחד יש לו תפקידו, משימתו שנועדה עבורו, מאחר ואדם זה חונן בכוחות ואפשרויות להאיר במקום קדוש יותר, מוכיחה עובדה זו שזה התפקיד שהוטל עליו ע"י הבורא. וכשלא עושה את הדבר כך - פירוש הדבר שלא מילא עדיין תפקידו, שכן לא קיים רצון הבורא.

כידוע, לא ניתן הרצון לחלוקה. זה ההבדל בין שכל לרצון*. בהשכלה ותבונה, תיתכן גם הבנה חלקית, לא כן ברצון. כשלא מבוצע הרצון לכל פרטיו, אין זה קיום מחציתו של הרצון, כי אם אידקיום הרצון לגמרי. אדרבה: יש כאן עשיית היפוכו של הרצון.

כשם שקיים הבדל בין איש לאיש, שכל אחד יש לו תפקידו הוא, ואין ללמוד ממנו על חברו, כך קיים גם הבדל בין דור לדור: אף על פי שבדורות הראשונים היו רבים שלא עסקו בפנימיות התורה - בדורות האחרונים, שנתגלתה פנימיות התורה, הרי התגלות זו עצמה, הוראה, שלימוד פנימיות התורה הוא אחד מתפקידי דורנו. ומכיון שכך - אסור אחרת. שכן, כאמור: אין חלוקה ברצון.

הדלקת המנורה מלמדת אותנו: דרושה בהתעסקות בפנימיות התורה,

בהעלותך

וכמדובר בענין השלהבת**', שלא די ב"נהורא אוכמא", - גליא דתורה, אלא שיש הכרח גם ב"נהורא חיורא", פנימיות התורה, ולימוד פנימיות התורה יתן כוח ועוז, לשלוט על כל המפריעים, ויוסיף "חיות" גם בלימוד הנגלה של תורה ובקיום המצות.

ה. אחד העננים העיקריים בהתנהגות נשי ישראל, המשפיע על בניהן ובנותיהן הוא ענין הצניעות: "כל כבודה בת מלך פנימה"5, וכמובא בגמרא> בנוגע לצניעותה המיוחדת של "קמחית" (אם לכהנים גדולים בזמן בית המקדש), שכתלי ביתה לא ראו אף פעם שערות ראשה, ובגין כך זכתה לשבעה בנים, כהנים גדולים.

לכך, מורה לנו הדלקת המנורה, שהמנורה צריכה להאיר דוקא בהיכל, וכמדובר לעיל?, שאם קימת אפשרות להאיר במקום מקודש יותר, - ובנוגע לעניננו - אם באפשרותה של האשה לגדל בניה שיהיו כהנים גדולים - הרי דבר זה עצמו מהווה

הערות

6. לקוטי ומדוע, איפוא, נדרש אני לבצע זאת בצורה כזו?"
4. ראה לקוטי דיבורים עמוד 1540.
3. שיחות
4. ואל לחשוב: המוכרחת אני במדה כה גדולה של צניעות כדי שיהיו בני כהנים גדולים - ומה אם יהיו כהנים סתם? הרי "כל ישראל קדושים הם"
14. באש, יש שני סוגים: נהורא אוכמא, אש כהה, הקרובה לפתילה, ונהורא חיוורא, אש בהירה, וכדוגמתם גם בתורה שנמשלה לאש.
5. תהלים מה, יד.
6. יומא מז, א (בשינוי הלשון קצת).
7. אות ד.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד. לקו"ש ח"ב ע' 317

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.