ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך א וירא שיחה א26

26

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי עצמו, בידיעה שמצבו הרוחני אינו כראוי ועליו להשתנות - מהווה ההתבטלות הקדמה המכשירה התעלות נפשית לדרגות עליונות בהן יהיה זכאי ל"וירא אליו הוי'" במדה דומה לאברהם אבינו אחרי המילה, והוא נעשה לאברהם בתוספת ה"א, שליט על כל חושיו, אף על אלה שבטבע אין קיימת האפשרות להיות שליט עליהם.

יתר על כן: הוא נעשה שליט אף על חלקו בעולם, כמו ששנינו במאמר אודות הצדיקים, שעלדידי הזיכוך שמשרים בנפשם - הם מזככים גם את חלקם בעולם,

כך גם על"ידי היותו שליט על כל חושיו, הריהו נהיה לשליט על חלקו בעולם, וכל הענינים שהוא זקוק להם לעבודת הו" - הוא אדון להם, הן בבני, הן בחיי, הן במזוני, ובכולם - רויחי (בריוח).

ח. אחד היתרונות אותם השיג אברהם על-ידי מצוות מילה הוא היותו ראוי להוליד את יצחק. כמאמר רז"ל1! שיצחק היה צריך להיוולד מטפה קדושה דוקא, וכלשון?י "אשר קדש ידיד מבטן". ולכן אף שגם קודם המילה היה אברהם בבחינת "מרכבה" לאלקות - לא היה עדיין ראוי אז להוליד את יצחק, אלא בשעה שהגיע לדרגת "והיה תמים" עלדידי המילה, אז דוקא אופשרה לידת יצחק.

מזה מובן גם יתרונו של יצחק לגבי אברהם. שהרי לידת אברהם לא היתה תלויה בתנאי האמור, ואילו לידת יצחק לא נתאפשרה עם כל סגולותיו של אברהם - עד שהגיע לדרגת "והיה תמים" דוקא.

ט. מהו הטעם, שדוקא לידתו של יצחק מוכרחת היתה להיות מטפה קדושה?

- ההבדל שבין אברהם ליצחק הוא:

עֶנינו של אברהם הוא "המשכה" מלמעלה למטה, וענינו של יצחק הוא ההעלאה מלמטה למעלה''.

כפי המוסבר במאמרי חסידות שעבודתו של אברהם היתה מבחינת "אהבה כמים", כדרך שאנו אומרים (בתפלת גשם) "זכור אב נמשך אחריך כמים", וטבעם של מים לרדת ולהמשך מלמעלה למטה'', ועבודתו של יצחק היתה מבחינת אהבה כרשפי אש, וטבעו של אש להתעלות למעלה.

ההבדל האמור שבין אברהם ליצחק לא היה רק בעבודתם בנוגע לעצמם, אלא גם בעבודתם שביחס לעולם.

אברהם אבינו הכשיר את העולם שתושפע בו אלקות מלמעלה למטה, ויצחק הכשיר והעלה את העולם שיתהווה "כלי" לאלקות - העלאה מלמטה למעלה.

הערות

1. (משיחת כ' מרחשון, תשי"ג) 0% % -%
2. 1]) בראשית רבה פמ"ו, ב.
2. שבת קלז, ב.
4. שיחות
5. והבדל זה מורגש גם באופני התנהגותם, כמסופר בתורה.
3. תורה אור יז, ג.
4. תניא ח"א פ"ד. אגרת הקודש ריש סימן יב.

מצוטט ב־1 עמודים

לקוטי שיחות 326 לקו"ש ח"א ע' 26

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.