95
ובבחירתם ורצונם הביאו אותו לאויר העולם, הנה אז ה"ז בסתירה לאמונה אמיתית באחדות השם, שאין עוד שליטה מלבד הקב"ה בהנהגת הבריאה — אלא ענין הכבוד כאן הוא רק מצד כח הא"ס של הקב"ה שבא ונמשך באופן של א"ס ובל"ג בהולדה שע"י או"א. דכיון שכח הא"ס מאיר ומתייחד עמהם, לכן, שייך לומר, שהכיבוד שמכבדים את האב ואם (מצד כח הא"ס שבהם, שעל ידו נוצרו) הוא "כבוד האל", גדר "בין אדם למקום".
ו. ומכל הנ"ל נמצא, שבכבוד אב ואם יש שני גדרים וענינים44:
א) מצוה שכלית, והוא ענין שבין אדם לחבירו (אם מצד ענין של הכרת הטוב על כל מה שהשפיעו אביו ואמו אליו וגידולו וחינוכו, או גדר של פריעת חוב כדאיתא בירושלמי45),
ב) גדר של בין אדם למקום, דכיון שהאב "משתתף ביצירתו" הרי כיבוד או"א הוא "כבוד האל".
ויש לומר, שזה גופא הטעם שבעשה"ד נאמרה מצות כיבוד או"א בחמשת הדברות הראשונות שהם דברים שבין אדם למקום, כי עיקר החידוש דמצות כיבוד או"א הוא רק בישראל, והוא ענין זה שבכיבוד אב מפני שהוא "משתתף ביצירתו", משא"כ באוה"ע שייך רק הענין הא' דכיבוד46 או"א47 (מצוה שכלית בין אדם לחבירו48).
דאצל ב"נ, כיון שכח ההולדה שהוא כח הא"ס שלמעלה מהבריאה הוי דבר נוסף על עצם מציאותם, לכן, חלק האו"א ביצירת הולד וחלק הקב"ה הם כמו שני דברים נפרדים, ובמילא, הכיבוד שלהם מצד זה שהם בחרו להיות "שלוחים" שעל ידם יוצר הקב"ה ולד זה — אינו פרט ב"כבוד האל", וגם הוא רק גדר בין אדם לחבירו;
ורק בישראל שייך לומר, שהענין דכיבוד או"א מצד ענין זה שהם משתתפים ביצירתו הוא בעיקר גדר דבין אדם למקום, כיון שכח הא"ס היוצר את הולד נמצא בהאב ואם גופא, וא"כ מה שמכבד אותם הוא הוא "כבוד האל".
(משיחת ש"פ בראשית (התועדות ב') תנש"א)
הערות
- 44. ראה לעיל הערה 8. וראה ס' חסידים סי' קנב ותקעג. ברית עולם להחיד"א שם. ובכ"מ.
- 45. פאה פ"א ה"א.
- 46. ראה לקו"ש ח"ה (ע' 5154, 160 ואילך), שאף שכיבוד אב ואם אינו מכלל ז' מצות ב"נ (כדאיתא בסנהדרין נו, ב. וראה קידושין לא, א. נזיר סא, א), ה"ז בכלל ישובו של עולם, ע"ש באורך.
- 47. ראה הקדמת ר"ן גאון לברכות (נדפסה בש"ס ווילנא שם): כל המצוות שהן תלויין בסברא ובאובנתא דלבא כבר הכל מתחייבים בהם מן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ עליו ועל זרעו אחריו לדורי דורים. ובהגהת רעק"א ליו"ד סרמ"א סעיף ט בשם פורת יוסף ש"בנימוסיהם" מקיימים כבוד או"א. וראה שו"ת בנימין זאב סי' קסט. ועוד.
- 48. וגם בזה מעלה בישראל, שאצלם גם קיום מצות כיבוד אב ואם כדבר שבין אדם לחבירו הוא מצד ציווי הקב"ה בתורתו (ככל מצוות דמשפטים) — ראה מדרש תלפיות בתחלתו. ערוך השולחן יו"ד סר"מ ס"ב וד'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- לקוטי שיחות 218 מאותו ספר נזיר סא, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות 26 מאותו ספר נזיר סא, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות תוכן ומפתח מאותו ספר נזיר סא, א
- לקוטי שיחות 27 מאותו ספר נזיר סא, סע"ב
- לקוטי שיחות 154 מאותו ספר נזיר סא, א
- לקוטי שיחות 112 מאותו ספר נזיר סא, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות 41 מאותו ספר נזיר סא, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות 272 מאותו ספר נזיר סא, ב
- לקוטי שיחות 106 מאותו ספר נזיר סא, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות 6 מאותו ספר נזיר סא, ריש ע"ב
- מאמרים מלוקטים בס"ד. י"ט כסלו ה'תשל"ט נזיר סא, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג נזיר סא, ריש ע"ב