218
פלוגתתם היא, אם הגדר דערבות ממון שייך ובא מזה שכל ישראל ערבין זב"ז.
ביאור הדבר:
סיבת אחדות זו שבישראל שכל ישראל מעורבים זה בזה (ומשום כך הם מציאות אחת) היא מפני נשמתם, ששרשה "בה' אחד"35 (שלכן אין דין ציבור בב"נ36), משא"כ מצד גופם, הרי "הגופים מחולקים"37 [וכפי שמבאר רבינו הזקן35, שמטעם זה "קיום מצות ואהבת לרעך כמוך לכל נפש מישראל למגדול ועד קטן" הוא ע"י שהאדם עושה נשמתו עיקר38].
ובזה פליגי, אם האחדות שבישראל (שכולן מציאות אחת ו"מעורבים זב"ז"), היא רק בעניני נשמתו (כמו בקיום מ"ע או חיוב תוכחה ומחאה על עון וכו'39), או שאחדות זו שייכת גם לממונו של האדם:
לדיעה הא', כיון שענינם של ישראל הוא מה שהם "גוי אחד בארץ", כפירוש רבינו הזקן40 שגם בעניני "ארץ" (ענינים ארציים וגשמיים) מגלים אחדות הוי', לכן אפשר לגלות גם בעניני ממון את האחדות שבישראל שהם ערבים ומעורבים זב"ז,
אבל לפי הדיעה הב' (שמפשטות המשך הגמ' משמע שכ"ה המסקנא) — "התורה על הרוב תדבר"41, ואי אפשר לרוב ישראל שתפעול (ע"י שתתגלה) אחדות כזו (הפועלת ענין הערבות דכל ישראל ערבין ומעורבין זב"ז) גם בדברים גשמיים ועניני ממון42 של הזולת, ולכן ס"ל שהוא דין בפ"ע, שהערב משעבד את עצמו לשלם חוב חבירו.
ד. עפ"ז יש לבאר הטעם (הפנימי) שדין ערבות בממון נלמד (לדעת ר"ה) מערבות דיהודה דוקא — דיש לומר, שערבותו על בנימין מורה על אופן מיוחד בערבות, שהיא תוצאה מאופן נעלה ביותר באחדות ישראל, ומצד דרגא זו באחדות נמשכת האחדות גם בעניני הרשות (והגשמיים) של ישראל.
ויובן זה בהקדם תוספת ביאור בהא דכל ישראל ערבים ומעורבים זב"ז, דנת"ל שהוא כמו האדם שיש לו ראש ורגל כך כל ישראל ביחד נקראים אדם אחד וקומה אחת — שכשם שה"אחדות" שבאברי הגוף יש בה כמה אופנים כ"ה גם באחדות דישראל:
א) שלימות הגוף תלוי' בזה שישנם בו כל האברים, כי כשחסר אחד מהם, אף אם הוא האבר הפחות ותחתון ביותר, כל הגוף אינו גוף שלם.
ב) למעלה מזה הוא — שכל אברי הגוף משלימים זא"ז, כי כולם צריכים זל"ז, וכמו שעל ידי הקזת הדם ברגל יתרפא הראש, וכן הרגל מעמיד את הראש ומוליך אותו, אשר מצד ענין זה נק' הרגל ראש והראש רגל (כי בענין זה מקבל הראש מן הרגל), וכל אבר הוא "ראש" מצד מעלתו הפרטית שהוא
הערות
- 35. תניא פרק לב.
- 36. נזיר סא, ריש ע"ב. צפע"נ שבהערה 28; 30.
- 37. ל' אדה"ז בתניא שם. וכלשון זה כתב הרדב"ז להל' ממרים פ"ב ה"ד. ע"ש.
- 38. ראה גם רדב"ז שם.
- 39. ראה רא"ש ברכות פ"ג סוסי"ג. ריטב"א שבהערה 27 וכן בע"ז ו, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סקצ"ז ס"ו. סתמ"ג ס"ז. סתר"ח ס"ה. שו"ת חת"ס יו"ד סי"ט. חו"מ סקע"ז (ד"ה ומ"ש פר"מ ואילך). קרית ספר להמבי"ט שם. ועוד.
- 40. אגה"ק ס"ט (קיד, רע"א).
- 41. ראה מו"נ ח"ג פל"ד.
- 42. כדברי הריטב"א דלעיל הערה 27, שמחלק בזה בין איסורא לממונא.
מצוטט ב־3 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד. לקו"ש ח"ל ע' 218
- תורת מנחם ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב לקו"ש חלק ל ע' 218
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ ויגש, ה'תשל"ב לקו"ש חלק ל ע' 218
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- לקוטי שיחות 95 מאותו ספר נזיר סא, א
- לקוטי שיחות 26 מאותו ספר נזיר סא, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות תוכן ומפתח מאותו ספר נזיר סא, א
- לקוטי שיחות 27 מאותו ספר נזיר סא, סע"ב
- מאמרים מלוקטים בס"ד. י"ט כסלו ה'תשל"ט נזיר סא, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג נזיר סא, ריש ע"ב
- אגרות קודש ד'רכא ע"ז ו, ב
- לקוטי שיחות 221 מאותו ספר ע"ז ו, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה ע"ז ו, סע"א ואילך
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה ע"ז ו, ריש ע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב ע"ז ו, רע"א
- שולחן ערוך ג ע"ז ו, ב
- שולחן ערוך ד ע"ז ו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה ע"ז ו, רע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח ע"ז ו, ריש ע"ב