132

שתוכן מאמר המדרש הוא ביאור כללי¹⁰ בדרך "כל דברי תורה"¹¹, אבל בפרש"י שכוונתו רק לבאר פרטי פסוקים אלה, למאי נפק"מ ההקדמה ש"הכתובים הללו צריכים זה לזה זה נועל וזה פותח"?].

ב) מהו כפל הלשון (והענין) "שמשה הוא ישראל וישראל הם משה¹² (לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור)"?

ג) כשם שבפרטי הענין כותב את שני הצדדים, "שמשה הוא ישראל וישראל הם משה", כך הו"ל לכאורה לפרט בסיכום פירושו, לא רק "שנשיא הדור הוא ככל הדור" אלא גם "וכל הדור הוא כמו הנשיא" וכיו"ב?

ד) מהו תוכן הטעם "כי הנשיא הוא הכל"¹³, ומהי ההוספה בזה על מה שאמר לפנ"ז "שנשיא הדור הוא ככל הדור"¹⁴? ויתירה מזו — לכאו' ה"ז סתירה מיני' ובי': בתחלה משמע שנשיא הדור הוא רק כמו כל הדור¹⁵ (ולא ממש "כל הדור"), ובהמשך כותב "כי הנשיא הוא הכל", שאינו רק "ככל הדור" בכ"ף הדמיון, כ"א "הכל" ממש?

ג. ויש להקדים ביאור דיוק לשון רש"י "ובמקום אחר תולה השליחות במשה שנאמר ואשלח כו'", דלכאורה הו"ל לקצר ולומר "ובמקום אחר נאמר ואשלח" וכיו"ב.

ויש לומר, שבלשון זה מודגש הקושי בכתוב כאן ע"פ פשש"מ, שאותו בא רש"י ליישב בפירושו.

והביאור בזה:

זה שבכתוב דידן (בשליחות לסיחון) כתיב "וישלח ישראל מלאכים", ובכתוב הקודם (בשליחות למלך אדום) נאמר "וישלח משה מלאכים" — אין לפרש הכוונה בזה שהמשלח למלך אדום הי' משה והמשלח לסיחון הי' עם ישראל. כי

פשוט ששילוח המלאכים אל מלך אדום הי' בשליחות עם ישראל, כהמשך כל הפרשה שם¹⁶ "כה אמר אחיך ישראל גו'¹⁷ וירדו אבותינו מצרימה גו' ונצעק אל ה' וישמע קולנו גו'", דכל תוכן הדיבורים הוא בנוגע עם ישראל¹⁸, ומה שנאמר "וישלח משה" מובן בפשטות, כי כל מעשיהם של עם ישראל היו ונעשו על ידי משה, והוא הוא ששלח את המלאכים בפועל¹⁹;

ולאידך — גם כשנאמר "וישלח ישראל" פשוט שהשילוח בפועל הי' על ידי