ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ב27

27

ביום הידוע (והרי לא נזכר בכל ההמשך דדברי המכילתא שם — היום שלאחרי מ"ת)].

ולכאורה דיעה זו, שטבילת בנ"י (והרצאת דמים) היתה "בו ביום" דמ"ת¹⁵, דורשת ביאור — כיצד הותרו ישראל לטבול¹⁵ לשם גירות ביום זה, והרי אחז"ל (במס' שבת¹⁶) של"כולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל", והלכה פסוקה ברמב"ם¹⁷ ושו"ע¹⁸ שאין מטבילין גר בשבת¹⁹ (וכבר נצטוו על שבת ב

מרה²⁰ או באלוש²¹)?

[מצינו במפרשי המכילתא²² שהקשו (על דברי ר' יוסי ב"ר יהודה) איך (בנה מזבח ו)הקריב קרבנות בשבת? ותירצו דריבר"י ס"ל דעולות תמיד היו ותמיד דוחה שבת²³. אבל צ"ע בנוגע (לבנית מזבח²⁴ ו)לטבילת (גירות) בני ישראל, שאין זה ענין קרבן ציבור].

בפשטות י"ל שר' יוסי ב"ר יהודה (במכילתא) אזיל לשיטת המכילתא (במ"א²⁵) שששי בסיון חל בששי בשבת (וכן מפורש בפרקי דר"א²⁶ שמ"ת הי' ביום ששי בשבת) — ולא כשיטת הש"ס (דלכו"ע בשבת ניתנה תורה). אבל במדרש לקח טוב שם¹³ מפורש "שבת קבלו עשרת הדברות. . והשכים משה בבקר ובנה מזבח כו' שלא קיבלו ישראל את התורה אלא ע"י טבילה והזאה. . וכל אלו המעשים בו ביום נעשו", הרי מפורש ש"כל אלו המעשים" נעשו ביום השבת²⁷.

הערות

15. דכיון שהטבילה היתה "כדי לקבל הזאה" (תוד"ה דאין הזאה — יבמות שם), מסתבר שהיתה בסמיכות לההזאה [משא"כ לפמ"ש הרמב"ם (כנ"ל הערה 4) שנלמד מ"וקדשתם גו' וכבסו גו'", שזה הי' ביום ד' וביום ה' (מכילתא יתרו שם) — לא היתה הטבילה בשבת[ednref_8_*]]. ובכל אופן, גם את"ל שהטבילה היתה לפנ"ז, סו"ס נכנסו לברית ב"אותו יום" שאז הייתה "הרצאת דם"* (ובתוס' שם — ע"י "הזאה". ע"ש), ויש בזה משום "תיקוני גברא" (ראה לקמן סעיף ב).
15. להעיר מחי' חת"ס לשבת פו, א (ד"ה ומסוגיא זו).
16. פו, סע"ב. וראה סדר עולם ספ"ה.
17. הל' איסו"ב שם ה"ו (וראה לקמן בפנים ריש ס"ב).
18. יו"ד סרס"ח ס"ד.
19. כדעת ר' יוסי ביבמות שם (מו, ב). בב"ח לטיו"ד שם (ד"ה וכל עניניו קרוב לסופו) תמה על הרי"ף רא"ש וטור, שהשמיטו דין איסור טבילת גר בשבת, וכ' שס"ל שאין בזה משום תיקוני גברא כיון ד"נראה כמיקר" (כהא דביצה יח, סע"א לענין טבילה מטומאה. ולא ס"ל כחילוק התוס' ד"ה תקוני ביבמות שם), ומסיים שכ"כ בסמ"ג בשם בה"ג שמותר לכתחילה להטביל גר בשבת. אבל עצ"ע לפי פסק הרמב"ם והשו"ע, כבפנים.
20. שבת פז, ריש ע"ב. ירושלמי ביצה פ"ב ה"א. רש"י בשלח טו, כה. משפטים כד, ג. ואתחנן ה, יב.
21. ירושלמי ביצה שם. סדר עולם פ"ה. ועוד.
22. מרכבת המשנה על מכילתא יתרו שם, י. וראה תו"ש שצויין בהערה 13.
23. ובתו"ש שם מוסיף שהקרבנות היו בגדר קרבן ציבור (שזמנו קבוע). ע"ש. ולהעיר מלשון הרמב"ם שם ה"ג "וקרבן שנאמר. . ויעלו עולות על ידי כל ישראל הקריבום".
24. וראה תו"ש שם הטעם שהותר לבנות מזבח בשבת.
25. בשלח טז, א. — וראה גם שבת פז, סע"א.
26. רפמ"ו. וראה שם פמ"א וברד"ל שם (אות לה).
13. יתרו יט, י. ע"ש באורך. — וראה תו"ש משפטים שם במילואים סכ"ז.
27. ולהעיר ממדרש לקח טוב בפסוק שלאח"ז (יט, יא), שמעתיק ל' המכילתא (שם) "זה יום ששי שבו ניתנה התורה (ומוסיף) ביום השבת", ומשמע קצת שמפרש כן במכילתא שם. [edn_8_*] ) לכאורה י"ל שהרמב"ם ס"ל להלכה שהפרשה דס"פ משפטים, נאמרה לאחרי מ"ת (כפשטות הכתובים. וראה אברבנאל שם דכ"ה שיטת חכמי הספרדים), ואז הי' (הרצאת הדם ו)גמר הגירות (וראה לקמן ס"ה). אבל בפיה"מ (שצוין לעיל הערה 2), ש(גם) הקרבן הי' קודם מ"ת. וראה פי' ר"א בן הרמב"ם משפטים שם. ואכ"מ.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג לקו"ש חל"ג ע' 27

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.