ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ל וישלח שיחה ג167

167

ז. עפ"ז מובן הטעם לזה שנרמז בכתוב ענין זה ד"חתן מוחלין לו כל עוונותיו" בנשואי עשו עם בת ישמעאל ("ולמד הטעם מכאן"), כי גדר זה דכפרה ומחילה מצד ענין הנשואין יתכן רק בישראל⁶⁸, לא בעכו"ם:

כשם שהכפרה דעיצומו של יום הכפורים לכלל ישראל, שהוא כמ"ש⁶⁹ "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם לפני ה' תטהרו", פועל על האדם היציאה מחטאיו⁷⁰, די"ל הטעם שהוא כיון דכאו"א מישראל רוצה לעשות כל המצות⁷¹ — עד"ז הוא ביום כפור פרטי דחתן (וכלה) אשר נושא אשה והולך לקיים מצוה רבה דפו"ר, הרי זה פעולת הנשמה קדושה שלו, ולכן זה גורם למחילת עוונותיו, משא"כ בעכו"ם.

ולכן רמזה התורה ענין זה בעשו דוקא, כי עשו הי' בנו דיצחק, הי' לו דין ישראל, כדאיתא בגמ'⁷² דעשו ישראל מומר הוי, משא"כ אלו שמסופר אודות נישואיהם בדורות שלפנ"ז, הרי לא הי' להם דין ישראל⁷³.

ח. ובפנימיות הענינים יש לומר:

נישואי איש ואשה (כפשוטם), הרי הם משתלשלים מהנישואין, כביכול, דהקב"ה וכנסת ישראל (שנקראים איש ואשה, כמבואר בארוכה בשה"ש ובמדרז"ל), והיינו הדביקות וההתאחדות דישראל ואביהם שבשמים, על ידי עסק התורה וקיום המצות כו', עד לתכלית הדביקות וההתאחדות.

וכשם שתכלית ענין הנישואין (הגשמיים) הוא בשביל קיום מצות פרו ורבו גו', הולדת בנים⁷⁴ [וכמבואר ברא"ש⁷⁵ שזהו הטעם שלא תיקנו לברך (בברכת אירוסין) "אשר קדשנו במצותיו וצונו לקדש את האשה" — "כי ברכה זו אינה ברכה לעשיית המצוה כי פרי' ורבי' היינו קיום המצוה"⁷⁶] — כן הוא גם בנשואין שבין ישראל ואבינו שבשמים, שתכליתם הוא בשביל פרו ורבו דישראל (ברוחניות)⁷⁷, שזה כולל כללות עבודת האדם, "מאי פירות. . מצוות"⁷⁸, כמחז"ל⁷⁹ "כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו", ובכללות — קירוב בני ישראל ליהדות, תורה ומצוותי'.

עפ"ז מובן עוד צדהשוה של השלשה שמוחלין להם עוונותיהם — חתן חכם ונשיא — כי גם חכם ונשיא ענינם להעמיד "תולדות", "פרו ורבו" ברוחניות; ד"חכם" אמיתי הוא המלמד תורה לעמו ישראל (כפסק הרמב"ם⁸⁰ "מצוה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים"), ונשיא — שאמיתית תואר "נשיא" הוא מי ש"אין על גביו אלא ה'

הערות

68. ולהעיר דישמעאל הי' בן אברהם וגם עשה תשובה קודם שמת אברהם (פרש"י לך טו, טו. ח"ש כה, ט), ע"ד עשו — לקמן בפנים.
69. אחרי טז, ל. הובא ברמב"ם הל' תשובה שם.
70. ראה בארוכה לקו"ש חכ"ז שם (ע' 128).
71. רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.
72. קדושין יח, רע"א.
73. וראה לעיל הערה 68; לקו"ש חט"ו ע' 192 — בנוגע לישמעאל. וש"נ.
74. ולהעיר גם מפרש"י בראשית ב, כד.
75. כתובות פ"א סי"ב.
76. וי"א שלכן אין מברכין שהחיינו בברכת נישואין (גליון מהרש"א לשו"ע יו"ד סכ"ח בש"ך סק"ה).
77. ראה סה"מ תרנ"ט ע' טזיז.
78. סוטה מו, סע"א.
79. סנהדרין יט, ב.
80. הל' ת"ת פ"א ה"ב. וראה שו"ע יו"ד סרמ"ה ס"ג. שו"ע אדה"ז הל' ת"ת פ"א ס"ח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.