ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך ללך לךשיחה ב52

52

(ואולי י"ל שזהו קשור עם צערא דינוקא), דורשת שיהי' אצל האב (המל את בנו) תמימות — ביטול והנחת עצמו⁷⁵.

וליתר ביאור — וע"פ ביאור הפנימי בתוכנם הרוחני של ג' ענינים הנ"ל שבמצות מילה:

התוכן הרוחני ד"לא יהי' ערל" הוא — להשתחרר משליטת היצה"ר בתאוות הגוף והיצר⁷⁶, שעי"ז ה"ה בגדר "שלם";

התוכן הרוחני ד"מהול" הוא, שגם אדם שהוא סר מרע ואינו תחת שליטת היצר, מוסיף תמיד בעבודתו בעלייתו בקודש, ומגלה את הטוב שנמצא בו⁷⁷, שעי"ז נעשה "תמים", שלא רק שאין בו חסרון אלא יש בו הוספת מעלה ושלימות (גם לגבי מי שהוא שלם מבלי חסרון בלא"ה).

אבל שני ענינים אלו, העבודה שלא יהי' ערל ושיהי' מהול, ענינם עבודה שיש בהם טעם ומעלה — "שלא יהי' ערל" היינו שיהי' אדם השלם מבלי חסרון, ו"שיהי' מהול" היינו שיהי' אדם בשלימות ותמימות יתירה, ולכן אין צורך (כ"כ) לענין התמימות והביטול בעבודה זו.

משא"כ עצם פעולת המילה, שהיא מעשה ועבודה כזו שלא נרגש בה מעלה ושלימות, כ"א רק עצם מעשה המצוה מצד ציווי ה', זה בא מצד התמימות והביטול שבנפשו, שמבטל ומניח את עצמו, וכן שכלו ומדותיו, לקיים רצון ה' למעלה מטעם ודעת⁷⁸.

ועל ידי עבודה זו פועלים ש"כל המתמים עצמו הקב"ה מתמים עמו כו' כל המתמים עצמו שעה עומדת לו שנאמר התהלך לפני והי' תמים וכתיב והיית לאב המון גוים", עד ל"והיו⁷⁹ מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך", שיהי' בתכלית השלימות בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש, בשנה תמימה זו⁸⁰.

(משיחות ש"פ לך תשמ"א, ליל ב' וג' דחג הסוכות תשמ"ט)

הערות

75. להעיר ממשנ"ת במ"א (לקו"ש ח"י ע' 44 ואילך) בנוסח ברכת להכניסו בבריתו של א"א, שמצד הצער וכו' שבמילה כל אחד הוא בדוגמת אברהם אבינו.
76. ראה לעיל הערה 39.
77. וראה בארוכה לקו"ש ח"ג ע' 762 ואילך.
78. וי"ל שזה שייך ל"יעקב איש תם" שיצא מהול (ראה לעיל הערה 66). ועפ"ז נמצא שהי' ביעקב רק הענין דהטפת דם ברית (והצער שבזה), כי ענין התמימות מתבטא בעיקר בפעולת המילה לחוד, כבפנים. ולכן נולד מהול, ולא הוצרך לפעולה שלא יהי' ערל, ושיהי' מהול (שזה הי' אצלו בלא"ה) — ראה לעיל הערה 74 — ורק פעולת המילה לחוד. [ולהעיר, שגם אצל דוד מצינו ע"ד זה, כג' הפירושים בגמ' (סוטה י, ב) עה"פ לדוד מכתם (תהלים נו, א): שהי' תם לכל דבר (תמים בדרכיו. רש"י), שהי' מכתו תמה שנולד כשהוא מהול (וראה חדא"ג מהרש"א שם), כשם שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו כו' כך בגדלותו כו' (ענין הביטול)].
79. ישעי' מט, כג. וראה זבחים יט, רע"א.
80. ה'תשמ"ט (שנת הדפסת השיחה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.