סדר התרת נדרים

הערות

1. 3113. כל פיסקא זו קרוב לודאי שאינה מרבנו הזקן. ובכמה סידורי חב"ד היא בנוסח שונה לגמרי (ס' המנהגים – חב"ד ע' 60), וכן אינה בסדור שקלאוו תקס"ג. ועל פי ההוספה "מאיזה עם ודת", אפשר שנדפסה מחמת הצנזורה.
2. 3114. ברייתא נדרים סה, רע"א (המודר הנאה מחבירו, אין מתירין לו אלא בפניו). טור ושו"ע יו"ד סי' רכח ס"כ (נדר על דעת חבירו, אין מתירין לו).
3. 3115. סדר התרת נדרים זה כולל שלשה חלקים: (א) התרת נדרים, להתיר הנדרים שאפשר נדר במשך השנה שעברה. (ב) מסירת מודעה, לבטל כל הנדרים שידור מהיום ואילך. (ג) סדר נזיפה והתרת נידוים, שאפשר חלו עליו. שני הראשונים בנויים על מנהג כל נדרי שבכניסת יום הכיפורים, שבשוע"ר סי' תריט ס"ב-ג, ושם (הערה 7 ). וכדאמרינן נדרים כג, א (רבי אליעזר בן יעקב אומר ... הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל). ואף שכתב הרא"ש ביומא פ"ח סי' כח (ובשביל שביום הכפורים מתקבצים כל העיר בבית הכנסת נהגו לומר ביום הכפורים, וגם מצינו בספר יחזקאל (מ, א) דקרי יום הכפורים ראש השנה). מכל מקום תקנו לאמרם גם בערב ראש השנה, כמבואר בשל"ה ריש מסכת יומא (רכז, א) ד"ה תנן (אבל זריזין מקדימין למצוה (פסחים ד, א), וראוי להקדים קודם ראש השנה ממש, לעשות שני ענינים. ענין אחד שיתקן מה שקלקל, דהיינו התרה על העבר. או אם היה מחויב איזה נידוי, ינהג בעצמו שעה אחת נידוי, ואחר כך יבקש מהחכמים שיתירו לו. ענין שני הוא מסירת מודעא אלהבא, שכל מה שיתקשר את עצמו מהיום, בשבועה או בחרם או בנידוי וכיוצא בזה, שהוא עתה מוסר מודעא ועוקר מעיקרו ומבטל).
4. 3116. פע"ח ריש שער ר"ה (ערב ראש השנה, ומתקבצין עדה קדושה של תלמידי חכמים להתרת נדרים ושבועות). של"ה שם (וכך הוא המנהג בארץ ישראל, מתאספין בערב ראש השנה בבתי מדרשות עדה קדושה מתלמידי חכמים ויראי שמים). וראה לקוטי שיחות ח"ד ע' 1332 (הטעם להתרת נדרים בערב ראש השנה הוא, לפי שבראש השנה הוא בנין העולם מחדש ... ותיקון כללות העולם אפשרי על ידי עשרה מישראל, עדה שלימה, שלימות כל העולם). ולענין סדר נזיפה והתרת הנידויים, ראה אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ל (עצתי אמונה ופעולתו תהי' אמת לאמתתה של תורה, שיכנוף יו"ד אנשים יראי ה' וחושבי שמו, שיתירו לו כדרך שמתירין הנדויין והשמתות לכל מי שישוב בתשובה שלימה בלב ונפש חפצה).
5. 3117. הנוסח בשינויי לשון הוא בשל"ה שם. לדיוקי הלשונות, ראה יגדיל תורה (נ.י.) א ע' נו-ט. סדור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות (רסקין).
6. 3118. של"ה שם. אמנם בסדורי חב"ד המאוחרים לא נדפס סדר הנזיפה, רק נוסח התרת הנידויים, ונתבאר באגרות קודש ח"ה ע' קט וע' רלד (מה שכתב בענין התרת נדרים שכמדומה לו שצ"ל גם כן יהי רצון מלפניך, וכותב שכן נוהגים. הנה המנהגים שנדפסו ... על פי הוראה מפורשת של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וכן שמעתי ממנו בעצמו, שלא הי' אומר יהי רצון הנ"ל, וזהו גם כן הוראה מפורשת של כ"ק אביו (מוהרש"ב), וכמו שנדפס בסידור תהלת ה' תרע"ח בראסטאוו, שלא נדפס שם אלא שמעו נא רבותי, הכל יהיו מותרים, הרי אני מוסר מודעה, כולם יהיו מותרים ... ומה שכתב על מה קאי בכולם יהיו מותרים למנהגנו – יש לומר שהוא אדלמטה מיני', אין כאן לא כו').