ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תש"ל
406
בס"ד. ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תש"ל
(הנחה בלתי מוגה)
נשא 2717
את ראש בני גרשון גם הם גו' 2718 . הנה פסוק זה בא בהמשך למ"ש בסוף הפרשה הקודמת 2719 נשא את ראש בני קהת גו', ובהמשך לזה נאמר כאן נשא את ראש בני גרשון גם הם (כמו שצויתיך על בני קהת כו' 2720 ). ואיתא במדרש 2721 , מהו שאמר הכתוב גם הם, שלא תאמר שלכך מנה בני גרשון שניים, שהם פחותים מבני קהת כו', כתב גם הם, שאף בני גרשון כיוצא בהם של בני קהת, אלא שהקדימו הכתוב כאן בשביל כבוד התורה כו'. ועז"נ 2722 יקרה היא מפנינים, מדבר בקהת וגרשון כו', לפי שהי' קהת טוען הארון, ששם התורה, הקדימו הכתוב לגרשון, שבתחלה אמר נשא את ראש בני קהת, ואח"כ אומר נשא את ראש בני גרשון וגו', הוי יקרה היא מפנינים. ומבואר בזה בלקו"ת 2723 , שבבני קהת נאמר נשיאות ראש, ובבני גרשון נאמר נשא גם הם (שהם טפלים לבני קהת), ובבני מררי לא נאמר נשיאת ראש. והיינו, שיש כאן ג' מדריגות, שהם כנגד ג' הקוין, וזהו שעיקר הענין דנשיאת ראש נאמר בבני קהת, שהיו נושאי הארון, ששם התורה, כי התורה היא בקו האמצעי 2724 , וקו האמצעי הוא למעלה מב' הקוין.
ב) ויש
לקשר זה עם משנת"ל 2725 אודות מעלת התורה שנקראת תורת אמת, אין אמת אלא תורה 2726 , כי, ענין האמת הוא שאין בו שינויים, כדאיתא בירושלמי 2727 בענין חותמו של הקב"ה אמת, שתיבת אמת תחלתה באות א', ראשית האותיות, וסופה אות ת', אחרית האותיות, ואמצעה אות מ', אמצע האותיות, שבזה מרומז שענין האמת הוא שאינו משתנה מראשית כל המדריגות עד סוף כל המדריגות. וענין זה הוא
407
בהמשכת העצמות דוקא, כי, באורות וגילויים יש חילוק בין ראש לסוף, שאינו דומה האור כפי שהוא בראשית הקו לכפי שהוא בסופו כו', משא"כ המשכת העצם היא באופן שהראש והסוף שוים, שהסוף הוא כמו ההתחלה ממש. וזהו שהתורה היא תורת אמת, שעל ידה הוא המשכת העצם כו'. ויש להוסיף, דמזה שענין המשכת העצם נרמז בהאותיות דאמת, מוכח, שענין זה נמשך גם בכלים (שזהו ענינם של האותיות), היינו, שגם כפי שהתורה מתלבשת בכלים הרי היא בשוה ממש כמו שהיא למעלה.
ג) וביאור
הענין הוא 2728 , דהנה ידוע שקו האמצעי (שבו היא התורה, כנ"ל) חלוק מב' הקוין, בזה שמתחלת המשכתו עד סוף סיומו הוא כדבר אחד ממש. דהנה ידוע שג' הקוין הם חח"ן (בקו הימין) בג"ה (בקו השמאל) דת"י (בקו האמצעי) 2729 . אך ישנו חילוק ביניהם 2730 , שבקו הימין, חכמה חסד נצח, עם היותם באותו הקו, מ"מ, יכול להיות ענין החסד גם בלא ענין החכמה, שהרי גם מי שאינו בעל חכמה יכול לעשות חסד. וכן הוא בגבורה ובינה, יכול להיות ענין הגבורה גם בלא ענין הבינה. משא"כ בקו האמצעי, הנה כל הפרטים שבו (דעת תפארת ויסוד) קשורים ומאוחדים, שאין רחמים בלא דעת, כמאמר 2731 כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו, משום שדעת ותפארת (רחמים) קשורים זב"ז, וכן הוא בענין היסוד, שקשור עם מוח הדעת, כמאמר 2732 אין קישוי אלא לדעת. וכמבואר 2733 גם בענין אלה תולדות יעקב יוסף גו' 2734 , שיעקב שענינו תפארת, ויוסף שענינו יסוד, קשורים זה עם זה כו'. וכמו שהוא גם בציור הגוף בפשטות, שהידים והרגליים (ימין ושמאל) הם אברים מחולקים זמ"ז, משא"כ הגוף עצמו (קו האמצעי) לא ניכר בו התחלקות אברים כו'. וזוהי מעלת קו האמצעי על קו הימין וקו השמאל, שבו רואים בגלוי את ענין העדר השינוי, שמתחלתו (דעת) ועד סופו (יסוד) הכל דבר אחד. וטעם הדבר הוא, כי קו האמצעי דוקא עולה עד פנימיות הכתר (שלא
408
כב' הקוין ששרשם בחיצוניות הכתר) 2735 , והיינו שבו הוא המשכת העצם ממש (פנימיות הכתר), שהוא בכל מקום בשוה (כנ"ל). וזוהי גם מעלת התורה שהיא בקו האמצעי, שעולה עד פנימיות הכתר כו'.
ד) ובזה
יובן 2736 גם מ"ש בזהר 2737 דאורייתא היא היכלא עילאה דקוב"ה כו', שהתורה היא בחי' היכל שעצמות א"ס דר בו. וכמו 2738 בהיכלות המלך יש היכלות חיצוניות שהן לתשמישי המלך, כמו למאכל שולחנו וכה"ג, ואין המלך עצמו בא שם לעולם, ויש היכלות פנימיות שעצמות המלך דר שם בקביעות. וכן היא הדוגמא למעלה, שיש היכלות חיצוניים שאין עצמות אוא"ס שורה ומתגלה שם אלא בהעברה בלבד, וכמו בלילה מאי עביד קוב"ה רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עלמין 2739 , שהן היכלות דאצילות, שגילוי האוא"ס בהם הוא רק בבחי' שיטה והעברה, והיא בחי' הארה בלבד (ועוד זאת שהוא בחי' לילה). אבל תורה היא היכל פנימי שעצמות א"ס שורה ומתגלה בו בקביעות. וזהו גודל המעלה שבלימוד התורה, דכיון שעצמות אוא"ס שורה ומתגלה בתורה, הרי ע"י עיון התורה, שמקשרים שכלם וחכמתם בחכמת התורה, מתאחדים עם עצמות אוא"ס, נותן התורה, וכמבואר גם בתניא 2740 שע"י לימוד התורה נעשה יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו כו'. וכן הוא גם בקריאת אותיות התורה, ואדרבה, כמשנת"ל9 שיש מעלה בקריאת אותיות התורה אפילו על עיון התורה, דאף שעיון התורה יש בו מעלה נפלאה, וכמבואר 2741 בענין יעשה למחכה לו 2742 , אינון דדחקין במילין דחוכמתא ודייקין לה 2743 , מ"מ, הרי זה שייך רק לשכל האדם, משא"כ ע"י קריאת אותיות התורה מגיעים לדרגא נעלית מזה, כי אותיות התורה הם כמו שניתנו מלמעלה, תען לשוני אמרתך 2744 , כעונה אחר הקורא 2745 , ועי"ז נעשה קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת 2746 , אין אמת אלא תורה.
409
ה) וזהו
נשא את ראש בני גרשון גם הם גו', דבני קהת הם בדרגא הכי עליונה, להיותם נושאי הארון, שבו התורה, שנאמר6 בה יקרה היא מפנינים. והענין בזה 2747 , דהנה, הפנינים שהם המרגליות הם דבר יקר, שלכן קובעים אותם בכתר ועטרה שעושין למלך, וזהו ענין המצוות ששרשם מגיע בבחי' הכתר. אך המצוות הם בבחי' מקיף בלבד, וכמו כתר ועטרה שהוא בחי' מקיף, אבל התורה היא בחי' אור פנימי ממש (וכידוע שהמצוות נעשים לבושים לנשמה 2748 , משא"כ התורה היא המזון, בחי' אור פנימי24), ושרשה מבחי' פנימיות הכתר, למעלה מבחי' הפנינים שהם מגיעים בחיצוניות הכתר. וזהו שהתורה היא יקרה מפנינים, יקר מכל דבר יקר, כי, יקר בגימטריא ש"י 2749 , וכתר הוא ב"פ ש"י, דהיינו, פנימיות וחיצוניות, ולכן התורה שהיא מבחי' הפנימיות היא יקר מיקר כו'. אמנם לאחרי הקדמת עבודת בני קהת, צ"ל גם עבודת בני גרשון, שהיא למטה יותר, כי תכלית הכוונה היא לעשות לו ית' דירה בתחתונים דוקא 2750 , דעיקר שכינה בתחתונים היתה 2751 (כמבואר בדרושי ההילולא 2752 ). ועי"ז באים לקיום היעוד ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר 2753 , בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בקרוב ממש.
______ l ______
הערות
- 2717. מאמר זה הוא המשך למאמר שלפניו – ד"ה וידבר אלקים דיום ב' דחג השבועות (לעיל ע' 369 ואילך).
- 2718. פרשתנו ד, כב.
- 2719. ס"פ במדבר (ד, ב).
- 2720. פרש"י עה"פ.
- 2721. במדב"ר פ"ו, ב (בסופה).
- 2722. משלי ג, טו.
- 2723. פרשתנו כא, ב. כג, ג.
- 2724. ראה תו"ח תרומה שטז, ב. ובכ"מ.
- 2725. בד"ה וידבר אלקים דיום ב' דחג השבועות פ"ג ואילך (לעיל ס"ע 369 ואילך).
- 2726. ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. איכ"ר פתיחתא ב'. תקו"ז תכ"א (נ, א).
- 2727. סנהדרין פ"א ה"א.
- 2728. בהבא לקמן – ראה המשך תער"ב ח"ב פשס"ב (ע' תשמב ואילך).
- 2729. ראה זח"ג (רע"מ) קנג, ב. פרדס שער ו (שער סדר עמידתן) פ"א. עץ חיים שער א (דרוש עגולים ויושר) ענף ב.
- 2730. ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי שלח ס"ע א'קמג ואילך. סה"מ תרנ"א ע' קפד ואילך. המשך תער"ב ח"א פקי"ד.
- 2731. ברכות לג, א. סנהדרין צב, א.
- 2732. יבמות נג, ב.
- 2733. ראה ביאוה"ז לאדמו"ר האמצעי (עו, א ואילך) ולאדמו"ר הצ"צ (ח"א ע' קסח ואילך). אוה"ת ויחי שפה, ב. ואילך. ועוד.
- 2734. וישב לז, ב.
- 2735. ראה תו"ח נח סה, ב. המשך תער"ב ח"א שם.
- 2736. ראה המשך תער"ב ח"ב פשס"ג (ס"ע תשדמ ואילך).
- 2737. ח"ב ר, א.
- 2738. ראה סידור עם דא"ח עו, ד. אמרי בינה שער הק"ש פמ"ב-מג (סט, א ואילך).
- 2739. ע"ז ג, ב.
- 2740. פ"ה.
- 2741. ראה המשך תרס"ו ע' תקלד ואילך. וראה שם ע' תקטו ואילך.
- 2742. ישעי' סד, ג.
- 2743. זהר ח"א קל, ב.
- 2744. תהלים קיט, קעב.
- 2745. ע"פ סוכה לח, ב. וראה תו"א יתרו סז, ב. ועוד.
- 2746. תהלים קמה, יח.
- 2747. ראה לקו"ת פרשתנו כג, ג.
- 2748. ראה תו"א חיי שרה טז, א. משפטים עה, סע"ד. עט, סע"ב.
- 2749. מאורי אור אות י סימן כה. מקדש מלך לזח"ג נד, ב.
- 2750. ראה תנחומא בחוקותי ג. פרשתנו טז. ב"ר ספ"ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא רפל"ו. ובכ"מ.
- 2751. ב"ר פי"ט, ז. וש"נ.
- 2752. המשך באתי לגני ה'שי"ת (סה"מ תש"י ע' 111 ואילך).
- 2753. ישעי' מ, ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- אגרות קודש ב'תרמב יבמות נג, ב
- תורת מנחם בס"ד. מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ז מאותו ספר יבמות נג, ב
- תורת מנחם בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י מאותו ספר יבמות נג, ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשח"י מאותו ספר יבמות נג, ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט מאותו ספר יבמות נג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת* ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה מאותו ספר יבמות נג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה מאותו ספר יבמות נג, ב
- תורת מנחם בס"ד. י"ט כסלו, ה'תשכ"ז מאותו ספר יבמות נג, ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז* מאותו ספר יבמות נג, ב
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט. יבמות נג, סע"ב
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז יבמות נג, ב
- מאמרי אדה"ז רפט יבמות נג, סע"ב
- תורת חיים קמה, ב יבמות נג, סע"ב
- תורת חיים עדר, ג יבמות נג, סע"ב
- תורת חיים רעא, א יבמות נג, סע"ב
- תורת חיים שנח, ב יבמות נג, סע"ב
- נר מצוה ותורה אור קלד, א יבמות נג, סע"ב
- אגרות קודש אגרת טו יבמות נג, ב
- תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט מאותו ספר יבמות נג, סע"ב
- תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט מאותו ספר יבמות נג, סע"ב
- תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"א מאותו ספר יבמות נג, ב