שנח, ב

כולן והוא הנק' בזהר רעוא דכל רעוין⁸⁷ פי' מקור הרצון כי לכל הרצון הנגלה יש לו מקור שמשם הוא נובע ונמשך כנ"ל. והנה צריך להיו' לזה המקור של כל הרצונות הנק' רעוא דכל רעוין המשכה מיוחד' בפ"ע והוא נמשך ובא מן ההעלם לגילוי ע"י שם הוי' ג"כ כמו שהרצון הנגלה נמשך ע"י שם הוי' כו', אלא ששם הוי' זה שנמשך על ידו מרעוא דכל רעוין הרי הוא קדוש ומובדל במדרגה הרבה מקדושה זאת דהמשכת הרצון שבמעשה המצות כו'. וזהו ענין ב' שמות הוי' הנא' בי"ג מדו' הרחמי' כמ"ש ויעבור ה' כו' ויקרא הוי' הוי'⁸⁸ אל רחום כו' ופסיק טעמא בינייהו⁸⁹ כו', כי הוי' הא' הוא בעצמו' אוא"ס דהיינו שיהי' נמשך הרצון לרצון והוא ההארה מרעוא דכל רעוין כו', והוי' הב' להיות אל רחום וחנון וא"כ הוי' הא' הוא בחי' מקור להוי' הב' והיינו שהוא מהווה כל הויות שבגילוי רצון כו' וד"ל. וזהו ג"כ ענין ההוי' שהי' כתוב בציץ מלמעלה שהוא כמו הוי' א' שבי"ג מדה"ר והוא להיות נמשך בחי' רעוא דכל רעוין במצח אהרן ע"י הציץ וכמשי"ת וע"כ לא הי' כתוב בלמ"ד אחר שהוא מהווה כל הויות כו' וזהו קדש למ"ד מלמטה והוי' מלמעל"ה וד"ל.

וזהו ופתחת עליו פתוחי חותם קדש לה' כו', והי' על מצח אהרן כו' ונשא אהרן עון הקדשים כו'. דהנה מבואר למעלה דיש בענין הציץ ב' תנאים הא' שיעשנו משה והב' שיונח על מצח אהרן דוקא כו', וענין ובחי' אהרן מבואר למעלה שהוא בחי' הרועה לכנס"י באהבה רבה כו', אך ענין ובחי' מצח אהרן, הנה יובן בהקדים תחלה שיש בחי' ג' חללי גלגלתא⁹⁰ והן ג' מוחין הידועים מוח החכ' ומוח הבינה ומוח הדעת באמצע, והציץ הי' מונח באמצע הראש לנגד מוח הדעת⁹¹ כו'. וביאור ענין המוח הדעת הנה ידוע בפי' מוח הדעת שהוא בחי' כח התקשרות⁹² המקשר א"ע לדבר מה והוא מה שתוקע כל עצמותו בדבר ובדעת זה הוא עיקר התלבשות הרצון לפי שבמוח הדעת הוא כח ההרגשה⁹³ מה שמרגיש א"ע, כידוע בפי' דעת שהוא מענין הרגשה ג"כ והרגשת עצמותו הוא מבחי' הרצון כידוע דהרצון שורה ומתפשט בגידי ההרגשה⁹⁴ שבכל הגוף כו' (וע"כ [oldpage_1060] ּ בלא מוח הדעת אינו מוליד⁹⁵ לפי שהתענוג שברצון הוא בחי' הפנימיות ובלעדו אין לרצון קיום כו' וזהו והאדם יד"ע⁹⁶ כו' לפי שהתקשרות שבדעת הוא עיקר פנימי' הרצון והוא התענוג כו' כמ"ש במ"א). והנה פנימי' הרצון ועיקרו שבא ונמשך מן