תקכח דין עירובי חצירות ביום טוב

תקכח דין עירובי חצירות ביום טוב

ובו ד' סעיפים

א אם יום טוב צריך עירובי חצירות ושיתופי

מבואות, נתבאר בסי' תקי"ח ⁴⁰⁴³ :

ב כשם שאסור לצאת חוץ לתחום בשבת אלא אם

כן הניח עירובי תחומין, כך הוא ביום טוב ⁴⁰⁴⁴ .

וכל הלכות תחומין נתבארו בהלכות שבת ⁴⁰⁴⁵ :

ג אם מניחים עירובי חצירות ושיתופי מבואות

ועירובי תחומין מיום טוב לשבת, נתבאר בסימן שצ"ג ⁴⁰⁴⁶

ותי"ו ⁴⁰⁴⁷ :

ד ואם חלו שני ימים טובים של גליות בחמישי

וששי, אם מערבין עירובי חצירות ושיתופי מבואות ביום טוב ראשון על תנאי, נתבאר בסי'

שצ"ג ⁴⁰⁴⁸ .

ואם מערבין עירובי תחומין על תנאי, נתבאר בסי' תי"ו ⁴⁰⁴⁹

עיי"ש:

[4043]

ס"ד (שלא הצריכו ערובי חצרות ושיתופי מבואות אלא בשבת שההוצאה אסורה בו לגמרי,

אבל ביום טוב, כיון שרוב ההוצאות הן לצורך יום טוב והן מותרות אפילו ברשות הרבים,

לא הצריכו לערב ולשתף משום מיעוט ההוצאות שהן שלא לצורך היום כלל).

[4044] גמרא טז, ב (שאתה אוסרו בדבר האסור לו),

ופרש"י (והיינו תחומין, שאף ביום טוב אסור לצאת מן התחום). כה, רע"א (חוץ

לתחום אסור). משנה עירובין לח, א (יום טוב הסמוך לשבת, בין מלפניה ובין מלאחריה,

מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב). טור ושו"ע

ס"א (יום טוב ... עירובי תחומין צריך).

וכן

הוא לעיל סי' תקטו סי"א ואילך (נכרי שהביא לעיר ... אם מחוץ לתחום הביאם,

דהיינו שבתחלת כניסת יום טוב היו עדיין חוץ לתחום, הרי אסורין באכילה בו ביום למי

שהובאו בשבילו ).

[4045]

סי' שצו ואילך.

[4046]

סעיף א (אין מערבין עירובי חצרות ושיתופי מבואות ביום טוב שחל להיות בערב שבת),

ושם נסמן (הערה א).

[4047]

בשו"ע כאן ס"ב (יום טוב שחל להיות בערב שבת, אין מערבין לא עירובי חצרות

ולא עירובי תחומין).

ובסי' תטז ס"ב (עירב ברגליו

בראשון, צריך לערב ברגליו בשני, והוא שילך ויעמוד באותו מקום ויחשוב שם בלבו שיקנה

שם שביתה ולא יאמר כלום, מפני שאסור לעשות שום הכנה מיום טוב לשבת ... אפילו

בדיבור. וכל שכן שאינו יכול לערב בפת שלא עירבו בו כבר ביום הראשון, מפני שהיה

צריך לקרות עליו שם עירוב, ונמצא מכין). והיינו שרק ברגליו ובמחשבה אפשר לקנות

עירוב תחומין מיום טוב לשבת.

[4048]

סעיף א (ואם חלו ב' ימים טובים ביום ה' וביום ו', ושכח ולא עירב מערב יום טוב,

יערב ביום טוב על תנאי, שיאמר ביום טוב א' אם היום חול יהא זה עירוב, ואם היום קדש

אין בדברי כלום, ולמחר יאמר אם היום קדש הרי עירבתי אתמול, ואם היום חול יהא זה עירוב).

[4049]

סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. ובשו"ע כאן ס"ב (אם נזכר ביום

הראשון בשני ימים טובים של גליות, יכול לערב עירובי חצירות בתנאי, אבל עירוב

תחומין אין מניחין אותו ביום טוב בתנאי). ט"ז סק"א (הטעם, דלמיקנא ביתא

ביום טוב לא).

וכדאמר רבא יז, א (מניח אדם עירובי

תבשילין מיום טוב לחברו ומתנה ... אבל עירובין תחומין לא, מאי טעמא, דלמקני שביתה

בשבתא לא).

הובא גם לעיל סי' תצה בקונטרס אחרון

ס"ק יא ( בגמרא

פרק ב' דביצה אמרינן שמותר לערב עירובי חצרות ועירובי תחומין. ולא אסרו עירובי

תחומין אלא מפני שקונה שביתה, דהיינו קניית רשות).