חיפוש לפי מקור בגמרא

כדעת ר' ישמעאל (חולין טז, ב) שבמדבר נאסר להם בשר תאוה. אבל להעיר שהרמב"ם (הל' שחיטה פ"ד הי"ז) פסק כר' עקיבא (שם יז, רע"א) דהותר להם בשר נחירה (ורק לשחוט חולין הי' אסור).

חולין יז, ב. 3 סעיף ט.

חולין יז, א. רמב"ם פ"ד מהל' שחיטה הי"ז. 4 ראה פירש"י ד"ה בשר תאוה חולין שם.

חולין יז, א. רמב"ם פ"ד מהל' שחיטה הי"ז. 4 ראה פירש"י ד"ה בשר תאוה חולין שם.

חולין יז, א.

חולין יז, סע"ב ואילך.

… הובא בתוס' סוכה מט, א רד"ה שכל - בתחלתו. וכהפי' ברמב"ן שם. חי' הרשב"א חולין שם ד"ה פגימת. וראה גם תוס' חולין יז, ב. פי' הרא"ש מדות פ"ג מ"ד. ריטב"א חולין שם.

ראה מגילה יג, א. חולין יז, א. רמב"ם הל' מלכים רפ"ח. רמב"ן מטות לא, כג.

חולין יז, סע"ב.

חולין יז, ב. וראה "רשימות" חוברת ט (ילקוט) ע' 6.

חולין יז, א.

חולין יז, סע"ב.

נזכר גם הכלל "כל היכא דאמר משמי' דפלוני, לא שמעה ממנו, אלא מאחרים שמע שקבלוה ממנו" (רש"י חולין יז, ב. וראה תוד"ה ד"ה אמר רב זביד – שבת צג, א).

חולין יז, א.