או"ח סימן שעד — נסתם בשבת פתח או חלון במקום שעירב בו

שעד נסתם בשבת פתח או חלון במקום שעירב בו ובו ד' סעיפים:

א ב' בתים^א או ב' חצרות^ב שעירבו יחד ע"י שהיה ביניהם חלון או פתח ונסתם בשבת מותרים^ג להשתמש מזה לזה דרך גובה כותל וחוריו^ד ששבת כיון שהותרה הותרה^ה.

אבל אם נסתם מבעוד יום אפילו חזר ונפתח בשבת אסורים לפי שעדיין לא קנו עירוב מעולם שקניית העירוב הוא בין השמשות^ו וכאן לא היה עירוב בין השמשות כיון שהפתח סתום ומשחשכה לא קנו עירוב שאין מערבין משתחשך.

ואפילו עירבו כבר לפני שבת שעברה ואותו עירוב נשאר עדיין קיים אינן יכולים לסמוך עליו בשבת זו אחר שנפתח הפתח הואיל וכבר נתבטל מבעוד יום ואינו חוזר וניעור משתחשך אבל אם מתחלה עירבו לשבתות הרבה אפילו עירבו לשנה או יותר וקנו עירוב בבין השמשות של שבת ראשונה שהיה הפתח פתוח ואח"כ נסתם הפתח ונפתח בשבת אחרת אפילו בסוף השנה חוזר העירוב וניעור^ז ואפילו סתמו במזיד^ח ויש מי שחושש להחמיר^ט אם סתמו במזיד הואיל וגילה דעתו בסתימה זו שאינו חפץ בעירוב אינו חוזר וניעור כשנפתח ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקל:

ב היה כותל בין [שתי] חצרות ועירבה כל אחת לעצמה ונפרץ הכותל בשבת מותרים לטלטל כל אחד בחצירו עד מקום הכותל^י אפילו כלים ששבתו בבית ששבת כיון שהותרה הותרה^יא.

אבל חצר שנפרצה בשבת לרשות הרבים או לכרמלית פרצה האוסרתה אין אומרים שבת כיון שהותרה הותרה^יב כמו שנתבאר בסי' שס"ב^יג:

ג חצר קטנה שנפרצה^יד מבעוד יום^טו במילואה לגדולה ואין בפרצה יותר מעשר אמות גדולה^טז מותרת להוציא כלים ששבתו בבית לחצרה אם עירבה לעצמה ואע"פ שלא עירבה עם הקטנה אין הקטנה אוסרת עליה מפני שפרצה זו היא לגדולה כפתח שאין לה^יז במילואה אלא נשתיירו בה גיפופים עודפים על פרצת הקטנה מכאן ומכאן והקטנה אסורה להוציא כלים ששבתו בבית לחצרה הואיל ונפרצה במילואה להגדולה^יח אלא אם כן עירבה עם הגדולה.

במה דברים אמורים כשנכנסין כתלי אורך הקטנה לתוך הגדולה^יט ומופלגין שם ג' טפחים מכתלי אורך הגדולה^כ שאל"כ אף הקטנה ניתרת ע"י גיפופי הגדולה משום נראה מבחוץ ושוה מבפנים כמו שנתבאר בסי' ש"ס^כא:

ד וכן גג קטן^כב המוקף מעקה סביבו^כג גבוהה עליו עשרה^כד שנפרץ שם במילואו לגג גדול^כה המוקף ג"כ כמוהו ולא עירבו הבתים יחד קטן אסור להעלות עליו כלים ששבתו בבית^כו אם מחיצותיו נכנסות לתוך הגדול^כז הואיל ואין לו מחיצה להפסיק בינו לגדול שלא עירב עמו וגדול מותר מפני שיש לו גיפופים עודפים על פרצת הקטן.

וכן אפילו אם אינן מוקפים מעקה כלל אלא שמחיצות הבית סביב ניכרות ונראות^כח למי שעומד על שפת הגג כשמסתכל תחת רגליו^כט שאז אומרים בהן גוד אסיק וכאלו הן עומדות למעלה על שפת הגג כמו שנתבאר בסימן שמ"ה^ל אבל מחיצות הבית שבין קטן לגדול אין אומרים בה גוד אסיק^לא הואיל ואינה נראית למי שעומד שם מלמעלה שהרי הגגין מחוברין זה לזה ומכסים על פרצת הקטנה^לב ואין רואים אותה ומקום מחיצה זו למעלה היא כפרצה במילואה מהקטן להגדול ולהגדול אינה במילואו שהרי כותל בית הגדול עודף מכאן ומכאן ונראה למי שעומד על שפת הגג ולפיכך גדול מותר וקטן אסור אם נכנסים כתלי ביתו לתוך הגדול^לג.

אבל אם גם מחיצות הבית סביב אינן ניכרות ונראות למי שעומד על שפת הגג כגון שהגג בולט עליהן כרמלית הוא^לד כמו שנתבאר בסי' שמ"ה^לה אלא אם כן חלון ד' על ד' פתוח לו מהבית^לו (ואז הוא רשות היחיד כמו שנתבאר שם) אבל מכל מקום אם לא עירבו יחד אף הגדול אסור בכלים ששבתו בבית לפי שאין לו גיפופים עודפים מכאן ומכאן שהרי כותל הבית אין אומרים בו גוד אסיק הואיל ואינו ניכר למי שעומד למעלה^לז: