או"ח סימן שעה — מה הם הדברים השרויים בחצר שאינם אוסרים

שעה מה הם הדברים השרויים בחצר שאינם אוסרים ובו ה' סעיפים:

א מרפסת ארוכה שלפני העליות ועומדת בחצר ועולין לה בסולם ובני העליות יוצאין לה דרך פתחיהם הפתוחים לה ויורדין ממנה בסולם לחצר ועוברים לרשות הרבים^א הרי מרפסת זו לעליות כחצר לבתים^ב ואם לא עירבו יחד אסורים להוציא לה כלים ששבתו בעליות^ג שבני העליות אוסרים אותה זה על זה הואיל והיא משמשת לכולם וכולם פתוחים לה כמו הבתים לחצר.

אבל אין צריך לערב עם בני החצר^ד שאף שהם עירבו^ה לרשות הרבים דרך החצר^ו אינם אוסרים אותה עליהם^ז הואיל ואינן פתוחים לה אלא למרפסת וסתם מרפסת גבוה עשרה^ח וכל גבוה עשרה רשות בפני עצמו הוא ומוחלקת מרשות שאצלה^ט.

ומכל מקום אם רצו לערב עם בני החצר כדי שגם הם יהיו מותרים להוציא לחצר כלים ששבתו בעליותיהם^י יכולים לערב על ידי הסולם שמחצר למרפסת שהוא נידון כפתח כמו שנתבאר בסי' שע"ב^יא והרי הן כב' חצרות ופתח ביניהן שאם רצו מערבים יחד ואם רצו מערבת כל אחת לעצמה^יב ואף שהסולם תורת פתח עליו אף על פי כן אין העליות חשובות כפתוחות לחצר^יג לפי שהסולם אין תורת פתח עליו אלא להקל שיכולים לערב יחד על ידי סולם שביניהן כמו על ידי פתח אבל לא להחמיר^יד.

במה דברים אמורים שבני המרפסת דהיינו בני העליות אינם אוסרים בחצר כשיערבו הם יחד שהם מותרים במרפסת שלהם^טו והרי זו רגל המותרת במקומה שאינה אוסרת שלא במקומה כמו שיתבאר בסי' שע"ח^טז אבל אם לא עירבו כיון שהם אסורים במרפסת שלהם הרי זה רגל האסורה במקומה ואוסרת שלא במקומה עד שיערבו שם^יז כמו שיתבאר שם:

ב אם עירבו בני המרפסת לעצמן^יח ולא עירבו עם בני החצר^יט ויש בחצר תל או עמוד^כ שהוא של בני החצר ושל בני המרפסת בשותפות^כא ושניהם משתמשים בו בחול^כב אם הוא גבוה עשרה מקרקעית החצר^כג ואינו נמוך עשרה ממרפסת^כד נותנים אותו לבני המרפסת שהם מותרים להשתמש בו בשבת בכלים ששבתו בעליות^כה ולא בני החצר בכלים ששבתו בבית^כו לפי שלהם הוא תשמישו בנחת כיון שהוא תוך עשרה להם ולבני החצר תשמישו בקשה שאין דרך להשתמש בו בחצר אלא לכתף עליו משוי כבד וכיון שגבוה עשרה אינו ראוי לכיתוף משוי אלא בקושי^כז וכל שלזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה נותנים אותו לזה שבנחת^כח.

במה דברים אמורים כשהוא סמוך למרפסת אבל אם הוא מופלג מכנגדה ד' טפחים^כט כיון שאינה יכולה להשתמש בו אלא ע"י זריקה באויר ברוחב ד' טפחים ה"ז ג"כ תשמישו בקשה^ל ולכן אוסרים זה על זה^לא ושניהם אסורים בו בכלים ששבתו בבית עד שיערבו.

ואם הוא תוך עשרה לשניהם^לב או יותר מעשרה לשניהם^לג אם הוא מופלג מכנגד המרפסת ד' נותנים אותו לחצר שתשמישו לה בנחת יותר מלמרפסת ואם אינו מופלג ד' שניהם אסורים.

ואם הוא תוך עשרה לחצר ויותר מעשרה למרפסת נותנים אותו לחצר בכל ענין אע"פ שאינו מופלג ד' מכנגד המרפסת^לד:

ג בור שבחצר^לה של בני החצר והמרפסת בשותפות^לו ומקיפתו חוליא גבוה י' וסמוכה למרפסת אע"פ שבני החצר משתמשים בו בשלשול ובזריקה שזורקין דלי למעלה מן החוליא ומשלשלין אותו לבור ובני מרפסת משתמשים בשלשול בלבד^לז אעפ"כ אוסרים זה על זה למלאות בדלי ששבת בביתו או בעליות או להביא המים בכלים קלים להצניעם שמה^לח ואין נותנים אותו לבני המרפסת הואיל וגם להם תשמישו בקשה ע"י שלשול י' טפחים ואפילו אם הבור מלא מים עד גובה החוליא סמוך למרפסת אסור^לט משום גזירה שמא יחסרו המים בשבת וישתמשו בו כבתחלה אבל אם היה הבור מלא בדבר שאינו ניטל בשבת^מ הרי הוא כעמוד או תל^מא גבוה עשרה מחצר ותוך עשרה למרפסת שנותנים אותו למרפסת אם אינו מופלג מכנגדה ד':

ד היתה מצבה^מב גבוה ד' טפחים^מג לפני המרפסת אין המרפסת אוסרת על בני החצר אפילו תל ועמוד הסמוכה לה^מד שכיון שעשו הפסק לפני המרפסת גילו דעתם שסילקו עצמן מהחצר^מה:

ה זיזין היוצאין מן הכתלים^מו והם מבני החצר והעליות בשותפות^מז כל שהוא למטה מעשרה הרי זה נחשב מהחצר ובני החצר משתמשים בו וכל שהוא בתוך י' טפחים העליונים הסמוכים לעליה אנשי עליה משתמשים בו והנשאר בין עשרה התחתונים עד תחלת עשרה העליונים מן הזיזים היוצאים שניהם אסורים להשתמש בהם בכלים ששבתו בבתים אלא אם כן עירבו יחד בני החצר עם בני העליות: