א
שעד נסתם בשבת פתח או חלון במקום שעירב בו ובו ד' סעיפים:
א ב' בתיםא או ב' חצרותב שעירבו יחד ע"י שהיה ביניהם חלון או פתח ונסתם בשבת מותריםג להשתמש מזה לזה דרך גובה כותל וחוריוד ששבת כיון שהותרה הותרהה.
אבל אם נסתם מבעוד יום אפילו חזר ונפתח בשבת אסורים לפי שעדיין לא קנו עירוב מעולם שקניית העירוב הוא בין השמשותו וכאן לא היה עירוב בין השמשות כיון שהפתח סתום ומשחשכה לא קנו עירוב שאין מערבין משתחשך.
ואפילו עירבו כבר לפני שבת שעברה ואותו עירוב נשאר עדיין קיים אינן יכולים לסמוך עליו בשבת זו אחר שנפתח הפתח הואיל וכבר נתבטל מבעוד יום ואינו חוזר וניעור משתחשך אבל אם מתחלה עירבו לשבתות הרבה אפילו עירבו לשנה או יותר וקנו עירוב בבין השמשות של שבת ראשונה שהיה הפתח פתוח ואח"כ נסתם הפתח ונפתח בשבת אחרת אפילו בסוף השנה חוזר העירוב וניעורז ואפילו סתמו במזידח ויש מי שחושש להחמירט אם סתמו במזיד הואיל וגילה דעתו בסתימה זו שאינו חפץ בעירוב אינו חוזר וניעור כשנפתח ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקל:
הערות
- א. ראה תוס' יז, א ד"ה עירב (מבית לבית).
- ב. ראה רש"י צג, ב ד"ה דאמרת (שתי חצרות).
- ג. רב הונא צג , ב. טור ושו"ע ס"א.
- ד. רש"י שם ד"ה מהו. טור ודיעה הא' שבשו"ע שם. וכן עיקר (נחלת צבי ס"ק א. אליה זוטא ס"ק א).
- ה. וכדלעיל סי' שס ס"ד וש"נ.
- ו. כדלקמן סי' שצג ס"ג.
- ז. תוס' דף יז, א ד"ה עירב. רא"ש ספ"ק סכ"ג (שאם עירבו לצורך שנה). עי' במה שכתבתי בסי' שפב ס"י ושפג ס"ב (הטעם שאומרים כאן חוזר וניעור, כמו בספינות שהיו קשורות דלעיל סי' שסב ס"ח).
- ח. אגור סי' תקנו, בשם שו"ת מהרי"[ל] סי' קסב. רמ"א ס"א. ט"ז ס"ק א.
- ט. מ"א ס"ק א לדעת מהרי"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.