או"ח סימן צד — צריך לכוין כנגד ארץ ישראל ודין הרוכב או יושב בספינה

צד צריך לכוין כנגד ארץ ישראל ודין הרוכב או יושב בספינה ובו י' סעיפים:

א בקומו להתפלל אם היה עומד בחוץ לארץ^א יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל שנאמר^ב והתפללו אליך דרך ארצם ויכוין גם כנגד ירושלים^ג וכנגד המקדש וכנגד בית קדשי קדשים היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד ירושלים שנאמר^ד והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת ויכוין גם כנגד בית המקדש וכנגד בית קדשי הקדשים היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש^ה שנאמר^ו והתפללו אל הבית הזה ויכוין גם כנגד בית קדשי הקדשים היה עומד אחורי המקדש (אבל בבית המקדש אסור לעמוד בזמן הזה^ז שכולם טמאי מתים שאין לנו אפר פרה^ח כמו שיתבאר בסי' תקס"א^ט) במערבו של בית קדשי קדשים^י יחזיר פניו למזרח כנגד בית קדשי קדשים שנאמר^יא והתפללו אל המקום הזה ואם היה עומד בצפונו יחזיר פניו לדרום כנגדו ואם עומד בדרומו יחזיר פניו לצפון כנגדו נמצאו כל ישראל מכוונים לבם למקום אחד^יב ועל זה דרשו חכמים^יג כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות^יד תל שכל פיות פונים בו:

ב במקומות שנוהגים להתפלל לרוח משאר רוחות^טו עכ"פ יצדד פניו לצד ארץ ישראל אם הוא בחוץ לארץ ולירושלים אם הוא בארץ ישראל ולמקדש אם הוא בירושלים ואנו מחזירין פנים למזרח מפני שאנו יושבין במערבו של ארץ ישראל ונמצא פנינו לארץ ישראל^טז ולכן קובעים ארון הקודש במזרח ואפילו קבעוהו לצד אחר יתפללו לצד מזרח^יז.

ומכל מקום מדינות אלו שהן לצד צפון הרבה^יח אע"פ שהן במערבו של ארץ ישראל לא יקבעו מקום הארון וצד התפלה דהיינו כותל מזרחי כנגד אמצעית רוח מזרחית שלהם אלא כנגד מזרחית דרומית^יט (קצת^כ כפי ערך נטיית נקודת אמצע מזרח שלהם מכנגד ירושלים ונקודה זו הוא מקום יציאת שמש לעיר זו בתקופת ניסן ותשרי האמיתית והוא מקום פגישת גלגל משוה היום באופק עיר זה שלכן היום והלילה שוים שם בתקופת ניסן ותשרי).

ומקום זה בכל מדינות אלו הוא להלאה מנקודת נוכח הראש של ירושלים^כא וצריך לחשוב כמה יהיה כנגד ירושלים^כב ברוחב שמגלגל משוה היום עד רובע עגול שמנוכח הראש שלנו עד מקום פגישת האופק שלנו במשוה היום^כג ואם רוחב זה שמעגול זה עד משוה היום כנגד ירושלים הוא יותר מרוחב שממשוה היום עד נוכח הראש של ירושלים^כד צריך לצדד קצת לדרום כפי ערך יתרון הזה ואם הוא פחות מזה צריך לצדד לצפון קצת ודבר זה תלוי במרחק המדינה מים המערבי^כה כלפי המזרח ובהרחקה מטבור הארץ^כו כלפי צפון יותר ממרחק ירושלים^כז וחשבון זה קל להיודעים דרכי החשבון במשולש כדורי^כח:

ג ומי שרוצה לקיים^כט אמרם^ל הרוצה להחכים ידרים ולהעשיר יצפין יכול לעשות כן אפילו בצבור^לא אע"פ שהם מתפללין למזרח ומכל מקום צריך לצדד פניו למזרח^לב כנגד ארץ ישראל אפילו מתפלל ביחיד ויכול לעשות גם בהיפוך^לג שעיקר עמידתו יהיה למזרח ויצדד פניו לדרום או לצפון^לד כדי להחכים או להעשיר ודרך זה יותר נכון כשמתפלל בצבור כדי שלא יהא נראה כמו שחלוק מהצבור קצת^לה שהם עומדים למזרח והוא לדרום או לצפון אלא א"כ שכח ועמד לצפון או לדרום והתחיל כבר להתפלל אזי די לו שיהפך פניו למזרח ולא יעקור רגליו^לו להפוך עמידתו למזרח^לז.

אבל אם שכח ועמד למערב לא יהפוך פניו כלל שהרי אי אפשר להפוך פניו למזרח ויתפלל לכן א"צ להפוך פניו כלל^לח אלא א"כ רוצה להחכים או להעשיר^לט וא"צ לעקור רגליו להפוך עמידתו למזרח לפי שיש מן החכמים^מ שהיו מתפללים לכתחלה למערב מפני שהשכינה^מא במערב^מב ויש מי שהיה מתפלל לאיזה רוח שהיה מזדמן לו מפני שסובר ששכינה בכל מקום ויש לסמוך על דבריהם בדיעבד שכבר התחיל להתפלל לאיזו רוח שא"צ להפסיק בתפלתו לעקור רגליו ולעמוד כנגד ארץ ישראל^מג:

ד סומא^מד ומי שאינו יכול לכוין הרוחות להתפלל כנגד ארץ ישראל^מה יכוין לבו לאביו שבשמים שנאמר והתפללו אל ה'^מו:

ה היה רוכב על החמור אינו צריך לירד ולהתפלל^מז אפילו יש לו מי שיתפוס את חמורו אלא מתפלל דרך הילוכו^מח ויחזיר פניו לארץ ישראל אם אפשר לו^מט וכן אם היה בספינה או על גבי קרון אם יכול לעמוד עומד ואם לאו יושב במקומו ומתפלל^נ ויחזיר פניו לארץ ישראל אם אפשר לו ואם היה הולך ברגליו מתפלל דרך הילוכו^נא אף אם אין פניו כנגד ארץ ישראל ואפילו שלא במקום סכנה ואפילו הולך לדבר הרשות לא הצריכוהו להפסיק הליכתו ולעמוד בשעת התפלה לפי שיקשה בעיניו איחור דרכו ויטרד לבו ולא יוכל לכוין^נב והכל לפי הדרך ולפי המקום ולפי יראתו וישוב דעתו^נג.

אבל אם קדם הוא להשיירא ויש לו מי שיאחוז את חמורו ירד למטה ויתפלל^נד וכל שכן כשמהלך ברגליו שצריך הוא לעמוד ולהתפלל שבעמידה זו לא יטרד לבו כיון שמבלעדי כן צריך הוא להמתין על השיירא.

ויש אומרים^נה שבכל ענין צריך הוא לעמוד באבות כדי לכוין שאם לא כיון לבו באבות צריך הוא לחזור ולהתפלל^נו וכשמתפלל דרך הילוכו אינו יכול לכוין כל כך לכן צריך לעכב הבהמה שלא תהלך עד שיגמור ברכת אבות אבל א"צ לירד למטה^נז וראוי לחוש לדבריהם אם הוא שלא במקום סכנה^נח.

ולכתחלה לא יצא לדרך משעלה עמוד השחר עד שיתפלל תחלה בביתו כל תפלת י"ח מעומד כמו שנתבאר בסימן פ"ט^נט ומכל מקום אם עבר ויצא יכול להתפלל דרך הילוכו^ס אפילו מהלך סמוך לעיר בתוך התחום^סא ואף ע"פ שיגיע למחוז חפצו בעוד שיש עדיין שהות הרבה להתפלל אעפ"כ יכול להתפלל בדרך מיד שהגיע זמן התפלה ואינו מחויב להתעכב מלהתפלל עד שיגיע למחוז חפצו כדי להתפלל שם מעומד^סב שכיון שכבר חל עליו חובת התפלה והוא בדרך יכול לצאת ידי חובתו מן הדין באשר הוא שם ואינו מחוייב להחמיץ המצוה כדי להתפלל מעומד כיון שעכשיו הוא פטור מהעמידה.

ומכל מקום כדי לקיים המצוה מן המובחר נכון הוא שימתין עד שיגיע למחוז חפצו להתפלל שם מעומד^סג אם ידוע לו שיהיה לו שם מקום מיוחד שלא יבלבלוהו בני הבית ואין בזה משום אין מחמיצין את המצות^סד וזריזים מקדימין למצוה^סה כיון שמתכוון כדי לקיים מצוה מן המובחר^סו:

ו היה יושב בספינה או בעגלה ומפחד לעמוד בכל התפלה ומתפלל מיושב^סז מכל מקום יעמוד במקום הכריעות^סח אם אפשר לו כדי שיהא כורע מעומד ופוסע ג' פסיעות^סט ואם רוכב על גבי בהמה יחזיר הבהמה ג' פסיעות לאחוריה^ע ועולה לו כאלו פוסע בעצמו או יחזיר עצמו על גבי בהמתו כדרך שהיה נוהג אם בא להפטר מן המלך^עא:

ז זקן שאינו יכול לעמוד יושב במקומו ומתפלל^עב וכן חולה. ומתפלל^עג אפילו שוכב על צידו^עד והוא שיכול לכוין דעתו.

ואם אי אפשר לו להתפלל בפיו מפני חלישותו טוב שעכ"פ יהרהר בלבו^עה שנאמר^עו אמרו בלבבכם על משכבכם ואע"פ שאינו יוצא ידי חובתו בהרהור^עז כמו שיתבאר בסימן ק"א^עח.

אבל אם אינו יכול לכוין דעתו קורא קריאת שמע לבדה אם אפשר לו^עט לפי שכוונת קריאת שמע אינה אלא פסוק ראשון^פ ובקל יוכל לכוין^פא:

ח מי שהיו לו נכרים מכאן ומכאן ומתיירא שמא יפסיקוהו בתפלתו^פב או שמא יפסידו מקחו אם יעמוד ויתפלל ישב במקומו ויתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו ואע"פ שצריך לפסוע ג' פסיעות בסוף התפלה^פג יושב ומתפלל וכורע^פד.

יש ליזהר שלא לסמוך עצמו לכותל או לעמוד או לחבירו בשעת תפלה^פה כמו שיתבאר בסי' קמ"א^פו:

ט מי שהוכרח להתפלל מיושב^פז או מהלך טוב שיחזור ויתפלל מעומד כשיוכל בתורת נדבה^פח אם הוא בטוח שיוכל לכוין יפה בתפלתו כמו שיתבאר בסי' ק"ז^פט:

י מי שבא בדרך והוא סמוך למלון של נכרים^צ אם יכול להסתלק מן הדרך ולהתפלל מעומד במקום שקרוב הדבר לגמרי שלא יפסיקוהו שם עוברי דרכים מוטב שיסתלק ויתפלל שם^צא משיתפלל בבית של נכרי שבודאי יש בו גלולים ותועבות ואין להכניס לשם דבר (שבקדושה^צב) שהרי משה רבינו עליו השלום אמר^צג כצאתי את העיר וגו' ולא רצה להתפלל בכרך של מצרים לפי שהיתה העיר מלאה גילולים אבל אם אי אפשר להסתלק מן הדרך במקום שלא יפסיקוהו יתפלל במלון באיזו קרן זויות שלא יבלבלוהו בני הבית ואין לחוש לגילולים שהרי כל תפלתינו בעיירות מלאות גילולים.

ואם אי אפשר להסתלק מן הדרך וצריך להתפלל מהלך או מיושב^צד וגם במלון לא ימצא קרן זויות שלא יבלבלוהו מוטב להתפלל בדרך מהלך או מיושב כיון שאז יכול לכוין יותר ומכל מקום אם יכול להתפלל במלון בבקעה או בחצר או בגינה מוטב ויצא ידי שניהם להתפלל מעומד ובכוונה^צה: