או"ח סימן צג — קודם שיתפלל צריך לשהות

צג קודם שיתפלל צריך לשהות ובו ד' סעיפים:

א המתפלל צריך שישהה^א במקום שמתפלל^ב שעה אחת קודם תפלתו כדי שיכוין לבו למקום שנאמר^ג אשרי יושבי ביתך ואח"כ יהללוך סלה ושעה אחת אחר תפלתו שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה שנאמר^ד אך צדיקים יודו לשמך ואח"כ ישבו ישרים את פניך וחסידים הראשונים^ה היו שוהין שעה ממש משעות בינונית שהן כ"ד במעת לעת^ו ולשאר עם די בשעה מועטת^ז כדי הילוך ב' פתחים שהם ח' טפחים כמ"ש בסימן צ'^ח.

יש נוהגין להתפלל מתוך הספר^ט כדי לכוין מאד והכל לפי מה שהוא מרגיש בנפשו^י:

ב אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש^יא שהיא הכנעה^יב מאימת הקב"ה^יג שנאמר^יד עבדו את ה' ביראה דהיינו התפלה שהיא לנו במקום עבודה^טו עשו אותה ביראה^טז.

ולא יעמוד^יז לא מתוך שחוק וקלות ראש ודברים בטלים ולא מתוך כעס אלא מתוך שמחה של מצוה כגון דברי תנחומים של תורה^יח כגון סמוך לגאולת מצרים או סמוך לתהלה לדוד שכתוב בו^יט רצון יראיו יעשה שומר ה' את כל אוהביו:

ג אין עומדין להתפלל מתוך דין ולא מתוך הלכה^כ שלא יהא לבו טרוד בה בתפלתו ולא יוכל לכוין יפה אלא מתוך הלכה פסוקה שאין לפלפל בה כלום ולא יטרד בה בתפלה והיא נקראת ג"כ שמחה של מצוה^כא שנאמר^כב פקודי ה' ישרים משמחי לב^כג.

ומכל מקום אם עסק בפלפול הלכה והתחילו צבור להתפלל יתפלל עמהם^כד ובפרט עכשיו שאין מכוונים כל כך בתפלה^כה ולא הזהירו אלא לכתחלה שלא יעסוק בפלפול קודם התפלה:

ד העוסק בצרכי צבור הרי זה כעוסק בתורה^כו יש מפרשים^כז לענין לעמוד מתוכו להתפלל שגם זו שמחה היא לו שעוסק בצרכי צבור ובלבד שיהא דבר שאין בו טרדה דומה להלכה פסוקה^כח ויש מפרשים^כט לענין שאין צריך לפסוק ולהתפלל כמו שהעוסק בתורה ותורתו אומנותו א"צ לפסוק לתפלה^ל וכבר נתבאר בסימן ע'^לא שהעוסק בצרכי צבור אפילו לקריאת שמע אינו פוסק וכ"ש לתפלה.

ואין צריך להתפלל מנחה שתים^לב בשביל תשלומי שחרית^לג שכיון שבשעת חובתו היה פטור ממנה מן הדין א"צ לתשלומין כלל: