הנה
הנה , הט"זנז התיר בשעת הדחק ליטול עפר שאינו מוכן ולכסות, כדי שלא לבטל משמחת יום טוב. ולא העתקתי דבריו, משום שאינן מובנים, דאי איירי בדיעבד שכבר שחט מאי שמחת יום טוב איכא הלא מותר לאכול אף אם לא יכסנונח, ואי איירי לכתחלה אם כן אין לנו לפסוק כדבריו, שהרי עיקר טעמו של המתיר בגמרא הוא משום שמחת יום טוב כמ"ש בגמראנט, ואפילו הכי קיימא לן לאסורס דלא שרינן איסורא משום שמחת יום טוב עיין בגמרא. ואף רבו דהסמ"גסא לא פסק כר"ת אלא כדי שלא לבטל מצות כיסוי דאורייתא. וכל עיקר דברי הט"ז בנויין על מה שכתב דלדידן יש לומר דעשה דוחה לא תעשה כרבאסב דסבירא ליה דיום טוב לא הוי עשה ולא תעשהסג. וזה תמוה מכמה פנים, חדא דאנן קיימא לן בסי' תקפ"וסד דאין דוחין אפילו שבות דיום טוב מפני מצות שופר משום דיום טוב היא עשה ולא תעשה כמ"ש בגמרא פ"ד דר"הסה. ועוד דאפילו לרבא אין היתר אלא אם כן מקיים המצוה באותו הרגע שדוחה הלא תעשה כדאמרינן בגמראסו בהדי דכתיש קמכסי ע"ש. ועוד מה שכתבסז דרב יהודה דסבירא ליה דבעינן דקר נעוץסח היינו למאן דסבירא ליה דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה מדלא התיר אלא בדיעבד אבל לבית הלל אליבא דר"ת עשה דוחה לא תעשה ועשהסט ומותר לכתחילה, לא הבנתי. ואדרבה נהפוך הואע דבדיעבד איכא מצות עשה דכיסוי אבל לכתחילה אין כאן מצות עשה כלל, דהא דאמרינן אין שמחה אלא בבשרעא, היינו שלמי שמחה כמו שכתב הבית יוסף בסי' תקכ"טעב ע"ש. ואף שרש"ל פ"[ב] דביצהעג חלק עליו, מכל מקום מודה דאין מצות עשה זו דוחה את שום לא תעשה, כיון שהיא תלוייה בדעת האדם, שהרי מותר להתענות תענית חלום ביום טוב משום דהתענית עונג לו כמ"ש בסי' רפ"חעד, וכל מצוה שתלויה בדעת האדם אינה דוחה את לא תעשה, כדאיתא בפ"ג דכתובות גבי אונס ומפתהעה. ותדע, דהא לא שרינן צידה דאין בה אלא איסור דרבנן לרוב הפוסקיםעו, ומשמע אפילו אם אין לו בשר אחר כי אם מה שיצוד. ועודעז, דהא משום מצות כיסוי שרינן איסור מוקצה לכסות באפר כירה שהוסק ביו"טעח, ובהמות מדבריותעט ויונים שאינם מזומניםפ וחיה שקננה בפרדס בניה צריכים זימוןפא, ולא שרינן משום שמחת יו"ט אם אין לו בשר אחר. אם כן אף אם כוונת הט"ז להתיר לכסות בעפר שאינו מחוסר חפירה, מכל מקום יש לאסור משום מוקצה, לדידן דלא שרינן משום שמחת יו"ט להשתמש במוקצה או לאכלופב (עיין מה שכתב המג"א בסי' תצ"ט ס"ק י"אפג ותק"ט ס"ק ט"ופד, ועיין במהרש"א דף ח'פה ודו"ק). וכן עיקר, שלא להתיר טלטול מוקצה גמור משום שמחת יו"טפו, כדעת רש"יפז ורמב"םפח ותוס'פט ורא"שצ ור"ןצא וכל האחרונים ז"ל:
הערות
- נז. סקי"ב.
- נח. כמבואר ברש"י ח, סוע"ב (ולא התירו אלא מטעם מצות כיסוי, כמבואר בפנים סוף סל"א וסל"ב, וש"נ).
- נט. שמבואר בגמרא ט, ב – י, א, שב"ש התירו לשחוט לכתחלה (כמבואר בדף ז, ב) מטעם שמחת יו"ט.
- ס. כמבואר בפנים סל"א וש"נ. ולא קיי"ל כר"ת (בתוס' ט, ב ד"ה אמר) להתיר מטעם שע"ז קאי הא דאמרינן מוחלפת השיטה.
- סא. לאוין עה (כו, א), שהתיר כשכבר שחט (אף בלא דקר נעוץ). הובא בט"ז שם.
- סב. ח, ב.
- סג. אלא לא תעשה בלבד.
- סד. סכ"א. לקמן שם סכ"ב.
- סה. לב, ב. וכדלעיל סי' תצה ס"א.
- סו. ביצה ח, ב.
- סז. הט"ז שם.
- סח. שם ז, סוע"ב.
- סט. אולי תיבה זו מיותרת (וכדלעיל, שלדעה זו הוי רק ל"ת).
- ע. דאף במקום שמצות כיסוי דוחה, אין שמחת יו"ט דוחה.
- עא. פסחים קט, א.
- עב. ד"ה כתב הרמב"ם. וראה גם לקמן שם ס"ז.
- עג. סי' ה (שהמצוה היא בבשר עם היין).
- עד. סעיף ג.
- עה. מ, א. וראה צבי תפארת סי' יג. רשפי אש (לאדז) שנה א' חוב' ב סי' ט. חוב' ג סי' טז. כללי הפוסקים וההוראה כלל נח.
- עו. כדלעיל סי' תצה סוף ס"ט. סי' תצז קו"א סק"א.
- עז. ועוד מצינו, דאף במקום שמצות כיסוי דוחה, אין שמחת יו"ט דוחה.
- עח. כדלעיל סל"א.
- עט. כדלעיל ס"ה.
- פ. כדלעיל סי' תצז סי"ז.
- פא. כשאינו סמוך לעיר, כדלעיל שם סי"ב.
- פב. אף שהתירו לטלטל מוקצה לצורך אכילה, וכדלקמן סי' תקט סט"ז, וש"נ.
- פג. שמותר לטלטל מוקצה לצורך שמחת יו"ט, וכדלקמן סי' תצט סי"ג.
- פד. שחילק בין טלטול מוקצה לצורך אכילה, לבין השתמשמות בו, וכדלקמן סי' תקט סט"ז.
- פה. ע"א בתוס' ד"ה אמר (שחילק ביניהם באופן אחר).
- פו. אבל ראה לקמן סי' תצט סי"ג שמתיר לטלטל מוקצה מחמת חיסרון כיס לצורך שמחת יו"ט. וראה לקמן סי' תקט סט"ז שמתיר לטלטל מוקצה גמור לצורך אוכל נפש, אבל שימוש במוקצה אסור.
- פז. ט, ב ד"ה מוחלפת (שמשנה זו אינה מוחלפת, ולב"ה לא ישחט אלא אם כן יש לו עפר מוכן).
- פח. פ"ג ה"א.
- פט. ט, ב ד"ה אמר.
- צ. פ"א סי' ט.
- צא. (ה, ב) ד"ה מתני'. הובאו בב"י ד"ה מותר, שלדעתם משנה זו אינה מוחלפת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.
- תורת מנחם בס"ד. אור ליום ג' כ"ג אדר, ה'תש"כ. ביצה ח, א
- שולחן ערוך לה מאותו ספר ביצה ח, ב
- שולחן ערוך (ב) מאותו ספר ביצה דף ח
- שולחן ערוך (ב) מאותו ספר ביצה ח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו ביצה ח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שה במה בהמה יוצאת בשבת ביצה ח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שיא דין מת בשבת ושאר טלטול מן הצד ביצה ח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצח דין שחיטה ביום טוב ביצה ח, ב