ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק דהלכות יום טובתקו דיני לישה ביום טוב ובו ט"ו סעיפים:ו

ו

ו אבל עיסה שנילושה מערב יו"ט אסור להפריש ממנה חלה ביום טובמג שהרי היה יכול להפרישה בערב יו"טמד אלא כיצד יעשהמה אם הוא בחוץ לארץמו לא יאפה כל העיסה ביו"ט אלא ישייר מקצתה ואחר יו"ט יפריש חלה מן המשוייר ויפטור כל העיסה שאכלה ביו"ט שהקילו בחלת חוץ לארץ להיות אוכל והולך ואח"כ מפריש חלה מהמשוייר כמ"ש ביו"ד סי' שכ"גמז ע"ש.

אבל אסור לאפות כל העיסה ביו"טמח ולשייר מקצת הפת כדי להפריש ממנה חלה לאחר יו"ט שהרי מקצת זה אינו יכול לאכלו ביום טוב ונמצא כשאפה אותו עשה מלאכה שלא לצורך אכילהמט ואע"פ שהתירו למלאות התנור פת אע"פ שאינו צריך לכל הפת ביו"ט מפני שהפת נאפה יפה כשיש פת הרבה בתנור כמו שיתבאר בסי' תק"זנ מכל מקום לא התירו לו אלא כשכל הפת שלו שאפשר לו לאכול כל פת ופת איזו שירצהנא ואם יזדמנו לו אורחיםנב יכול לאכול את כל הפת אבל כשמקצת הפת אינו ברשותו לאכלו כשירצה ובערב יו"ט היה אפשר לו להפריש ולחלק מקצת זה מכל העיסהנג אסור לאפותו ביו"ט כמו שיתבארנד.

ויש חולקין על זהנה ואומרים דאין איסור אלא כשאפשר לו להפריש ולחלק מקצת זה מהעיסה ביום טוב בשעה שרוצה לאפותה אבל כאן שאסור לו להפריש חלה ביו"ט אע"פ שמותר לשייר מקצת העיסה שיש באותו מקצת יותר מכדי שיעור חלהנו מכל מקום כיון שאותו מקצת היותר על כדי שיעור חלה אין איסור לאפותו ביום טוב שהרי הוא מותר באכילה לזרים והחלה עצמה שאינה ראוייה לאכילה אסור להפרישה ולחלקה מהעיסה אף על פי שאינו קורא לה שם אע"פ שבערב יו"ט היה אפשר לו לחלקה מהעיסהנז מכל מקום כיון שבשעת האפייה אי אפשר לו לחלקה מהעיסהנח מותר לאפות הכל ביחדנט לפי שאפיית החלה היא ג"כ צורך יו"ט שאם לא יהא מותר לו לאפותה לא יוכל לאפות כל העיסה ויתבטל משמחת יו"טס.

ואע"פ שהעיקר כסברא האחרונהסא מכל מקום לכתחלה יש <(ב)> להחמיר ולחוש לסברא הראשונהסב:

הערות

  1. מג. אבוה דשמואל ב גמרא ט, א. טור ושו"ע ס"ג.
  2. מד. רש"י שם ד"ה אין. לבוש שם. וראה לעיל סי' תצה ס"ה (לענין מלאכות אוכל נפש שהי' אפשר לעשותה מערב יו"ט). סי' תצח סל"ז (לענין שחט מערב יו"ט).
  3. מה. רמ"א ס"ג.
  4. מו. מ"א סק"ז.
  5. מז. שו"ע ורמ"א. וראה גם לעיל סי' רס ס"ה וש"נ.
  6. מח. מרדכי רמז תרנד. לפירוש ה ב"ח ד"ה וכשפירש. ט"ז סק"ז.
  7. מט. ב"ח שם. ט"ז שם.
  8. נ. סעיף יח.
  9. נא. רב פפא פסחים מח, א אליבא דרבי אליעזר (שטעם זה מתיר לדעתו בחלה). טעם הא' בתוס' כא, א ד"ה עיסה (שמועיל להתיר לאפות לקמן סי' תקז סי"ח, כשיש בו גם טעם הב' דלקמן). מ"א סקט"ו. לעיל סי' תנז סי"ח (שמטעם זה התירו חכמים כשאי אפשר בענין אחר).
  10. נב. רב שישא בריה דרב אידי פסחים שם (שטעם זה מועיל לעיל סי' תקג ס"ב, משא"כ בחלה). טעם הב' בתוס' שם. מ"א שם.
  11. נג. ט"ז שם.
  12. נד. סעיף יב (שמטעם זה אסרו בשותפות העיסה עם הנכרי, שאפשר לחלק קודם האפיה, וכאן היה אפשר לחלק קודם יו"ט).
  13. נה. רמ"א שם. ב"י ד"ה כתב המרדכי. מ"א סק"י. פר"ח ס"ג ד"ה ומ"ש ומותר.
  14. נו. ראה ב"י ד"ה ורבנו חיים.
  15. נז. שמטעם זה התירה הדעה הא' דלעיל.
  16. נח. ראה פר"ח שם.
  17. נט. כדלעיל סי' תצח סכ"ב (בבהמה משותפת עם הנכרי, שכשאי אפשר להתחלק מותר לשחטה ביו"ט).
  18. ס. וכדלעיל שם: דכיון שאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה נמצאת כל השחיטה הוא צורך הישראל.
  19. סא. מ"א שם. פר"ח שם.
  20. סב. ט"ז שם בסופו. וראה גם פר"ח שם (והמחמיר תבוא עליו ברכה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז. פסחים מח, ב
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז. פסחים מח, ב
  3. תורת שמואל פו פסחים מח, סע"ב
  4. תורת שמואל רז פסחים מח, סע"ב
  5. תורת שמואל ריג פסחים מח, ב
  6. שוע"ר עם ביאור דברי שלום רנט כמה דיני הטמנה וטלטולם פסחים מח, ב
  7. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקו דיני לישה ביום טוב פסחים מח, א