ו

הערות

1. מג. אבוה דשמואל ב גמרא ט, א. טור ושו"ע ס"ג.
2. מד. רש"י שם ד"ה אין. לבוש שם. וראה לעיל סי' תצה ס"ה (לענין מלאכות אוכל נפש שהי' אפשר לעשותה מערב יו"ט). סי' תצח סל"ז (לענין שחט מערב יו"ט).
3. מה. רמ"א ס"ג.
4. מו. מ"א סק"ז.
5. מז. שו"ע ורמ"א. וראה גם לעיל סי' רס ס"ה וש"נ.
6. מח. מרדכי רמז תרנד. לפירוש ה ב"ח ד"ה וכשפירש. ט"ז סק"ז.
7. מט. ב"ח שם. ט"ז שם.
8. נ. סעיף יח.
9. נא. רב פפא פסחים מח, א אליבא דרבי אליעזר (שטעם זה מתיר לדעתו בחלה). טעם הא' בתוס' כא, א ד"ה עיסה (שמועיל להתיר לאפות לקמן סי' תקז סי"ח, כשיש בו גם טעם הב' דלקמן). מ"א סקט"ו. לעיל סי' תנז סי"ח (שמטעם זה התירו חכמים כשאי אפשר בענין אחר).
10. נב. רב שישא בריה דרב אידי פסחים שם (שטעם זה מועיל לעיל סי' תקג ס"ב, משא"כ בחלה). טעם הב' בתוס' שם. מ"א שם.
11. נג. ט"ז שם.
12. נד. סעיף יב (שמטעם זה אסרו בשותפות העיסה עם הנכרי, שאפשר לחלק קודם האפיה, וכאן היה אפשר לחלק קודם יו"ט).
13. נה. רמ"א שם. ב"י ד"ה כתב המרדכי. מ"א סק"י. פר"ח ס"ג ד"ה ומ"ש ומותר.
14. נו. ראה ב"י ד"ה ורבנו חיים.
15. נז. שמטעם זה התירה הדעה הא' דלעיל.
16. נח. ראה פר"ח שם.
17. נט. כדלעיל סי' תצח סכ"ב (בבהמה משותפת עם הנכרי, שכשאי אפשר להתחלק מותר לשחטה ביו"ט).
18. ס. וכדלעיל שם: דכיון שאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה נמצאת כל השחיטה הוא צורך הישראל.
19. סא. מ"א שם. פר"ח שם.
20. סב. ט"ז שם בסופו. וראה גם פר"ח שם (והמחמיר תבוא עליו ברכה).