א

הערות

1. א. סעיף טו.
2. ב. שו"ת מהר"י ווייל סי' קצג. מ"א בריש הסימן. וראה לקמן ס"ב (לענין ניקור). לעיל סי' תנג סט"ז (לענין טחינה).
3. ג. רא"ש פ"ב סי' כו, בשם שאלתות פ' צו שאילתא עו. טור ושו"ע ס"א.
4. ד. תרומות פ"ק מ"ב. ט"ז ס"ק א. ח"י ס"ק ג. וכ"ה לעיל סי' נה סי"א. סי' קצט ס"י.
5. ה. ברייתא חגיגה ד, א. ט"ז וח"י שם. וראה לקמן יו"ד סי' א ס"ה וס"ק לו-ז.
6. ו. מהרי"ל הל' אפיית המצות (ע' ע: בני מצוה). ח"י שם (יג שנים ויום א'). וראה לעיל רס"י לט (לענין דאורייתא). סי' נה ס"ו (לענין דרבנן). הערות לשו"ע אדה"ז. מ"מ וציונים. יגדיל תורה (נ.י.) ה ע' צג.
7. ז. שו"ת ה רשב"א ח"א סי' כו וסי' תקצג (שלמסקנתו אינו מחלק בין נכרי לחרש שוטה וקטן, ובין שוטה לחרש וקטן, ובין אחרים רואים אותם למלמדם ומזהירם). מהרי"ל הל' אפיית המצות (ע' סט), לענין נכרי.
8. ח. גיטין כג, א. רשב"א שם. מהרי"ל שם.
9. ט. חולין דף יב , ב (קטן אין לו מחשבה, כשאינה ניכרת מתוך מעשיו). תוס' שם ד"ה ותיבעי (שכשאינה ניכרת מתוך מעשיו לא מהני אמירה). רשב"א שם, בסוף התשובה (שבמצה ליכא הוכחה כלל ממעשיו). וראה לעיל סי' לב סי"ב.
10. י. רב האי גאון (לענין אפיה). הובא במאה שערים למהרי"ץ גיאת (ח"ב ע' צג). רא"ש פ"ב סי' כו. טור. ארחות חיים הל' חמץ ומצה סקט"ז (בשם רב האי לענין לישה). ב"ח ריש הסימן (דה"ה לישה). שו"ת מהר"ח אור זרוע סי' לה וסי' קמג (לענין לישה).
11. יא. מהר"ח אור זרוע שם. וראה הערות לשו"ע אדה"ז.
12. יב. שו"ע ס"א. וראה לעיל סי' יא ס"ד (לעניין טוויית ציצית, שמתיר בחרש שוטה וקטן כשגדול עומד על גביו). וקו"א ס"ק ב (שלמד זה מכאן).
13. יג. מנהגים (קלויזנר) סי' צט אות א. הגהות מהרש"ל לטור. ב"ח ס"א ד"ה ולענין הלכה. ט"ז סוף ס"ק א. מ"א בריש הסימן.
14. יד. מ"א שם (מטעם האמור לעיל סי' לב סי"ב). וראה לעיל סי' יא קו"א ס"ק ב (שחולק עליו וסובר שטעם זה לא שייך רק בעיבוד). וראה תוס' גיטין כב, ב ד"ה והא, ובחולין יב, ב ד"ה מאן (טעם נוסף לחלק בזה).
15. טו. מ"א שם.
16. טז. ראה מ"מ וציונים.
17. יז. סעיף ד (שמועיל סיוע בטוויית ציצית), וסי' לב סי"ב (בעיבוד עורות).
18. יח. מ"א שם (קטן). ח"י ס"ק ב (חרש שוטה וקטן). וראה רשב"א שם (שיש כמה פוסקים המתירים בחרש שוטה וקטן ולא בנכרי). גיטין כג, א (לחלק ביניהם מטעם זה לענין גט).