ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתשיט דין הבורר בשבת ובו כ"ט סעיפים:כג

כג

כג מים שיש בהם תולעים האסורים ע"ד שנתבאר בי"ד סי' פ"ד^קצא אסור לסננן^קצב אפילו בסודר שהרי אי אפשר כלל לשתותן בלא סינון שמא יבלע אחד מהם^קצג.

אבל מותר לשתותן ע"י מפה מפני שאין איסור בורר ומשמר אלא במתקן הענין קודם אכילה או שתיה שיהיה ראוי לאכילה או לשתיה שזהו דרך מלאכה אבל אם בשעת שתיה מעכב את הפסולת שלא יכנוס לתוך פיו אין זה מעין מלאכה ומותר^קצד ואין לאסור משום שריית בגד זהו כיבוסו^קצה ולא משום גזרה שמא יסחוט^קצו כיון שדבר מועט הוא הנשרה במים כדי להנחת^קצז פיו ובדבר מועט אין לחוש^קצח כמו שנתבאר בסי' ש"ב^קצט ולהאוסרין שם אפילו בדבר מועט משום שריית בגד זהו כיבוסו אף כאן אסור וכבר נתבאר שם שכל בעל נפש יחמיר לעצמו במקום שאפשר^ר:

הערות

קצא. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם סעי' א-ג.
קצב. משמעות הרא"ש בתשובה כלל כ"ב סי' ט. לבוש סט"ז.
קצג. ב"י ד"ה כתב הרא"ש. לבוש שם.
קצד. רא"ש שם. שו"ע סט"ז. לבוש שם. וראה שבת כהלכה - פי"ב ביאורים סוף אות א, פי"ג ביאורים אות ח, ופי"ד ביאורים אות ה.
קצה. לדעת האוסרים לעיל סי' שב סכ"א.
קצו. אף לדעת המתירים לעיל שם (וכדלעיל סי"ג).
קצז. אוצ"ל: הנחת. וכ"ה לעיל שם ובב"י.
קצח. ב"י שם.
קצט. סכ"א (ובקו"א שם סק"א באריכות).
ר. ולעיל שם: אבל כל ירא שמים יחמיר לעצמו שלא לכנוס לספק איסור של תורה (ראה רש"י פסחים מ, א ד"ה בעל נפש).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.