ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתשיח דין המבשל בשבת ובו ל"א סעיפים:כ

כ

כ אמבטי של מרחץ שהיא מלאה מים חמין^ריא אע"פ שהיא כלי שני^ריב אסור לערות לתוכה מים צוננים שכיון שהחמין שבה הן לרחיצה מן הסתם הן חמין מאד ונתבשלים הצוננים שמתערבין בהן^ריג.

אבל מותר ליתן מהחמין שבזו האמבטי לתוך אמבטי אחרת של צונן^ריד ואפילו מכלי ראשון מותר לערות לתוך מים צוננים^רטו שלא אמרו שעירוי מכלי ראשון מבשל אלא במערה חמין על גבי תבלין וכיוצא בהן שאין החמין מתערבין ממש בתוכן אלא מכין עליהם בקילוחן ומבשלין אבל מים במים שמתערבים ממש אין כח בקלוח לבשל מים התחתונים אלא התחתונים גוברים ומצננים את העליונים^רטז.

אבל אסור ליתן חתיכת בשר חם שהיד סולדת בו לתוך רוטב צונן שכיון שאינו מתערב ממש ברוטב הרי הוא מבשל כדי קליפה סביבו^ריז טרם שיתגבר עליו הרוטב ויצננו:

הערות

ריא. ברייתא מב , א. רמב"ם פכ"ב ה"ה. שו"ע סי"א.
ריב. תוס' שם ד"ה אבל. רמ"א שם.
ריג. טור . מ"מ שם. מ"א סקל"ד. וראה מג"א סקל"ה. וראה שבת כהלכה פ"א ביאורים אות כב.
ריד. כס"מ שם וב"י ד"ה ומ"ש רבינו אבל, בדעת הרמב"ם שם. שו"ע שם.
רטו. תוס' שם ד"ה נותן (הא'). טור. מ"א סקל"ה.
רטז. ר"ן (כ, רע"א), ותוס' פסחים מ, ב ד"ה האילפס (וכן דעת הטור) . עיין ט"ז סוף סקי"ח דלא כהתוס' דהכא (מב, א ד"ה נותן אדם חמין) בשם ר"ת, שמחלק בין מערה לצוננים רבים שמותר לבין צוננים מועטים שאסור. וראה חידושי צ"צ לט, ד שכ"מ גם סתימת השו"ע.
ריז. מ"א סוף סקל"ה. וראה לעיל סי' רנג קו"א סוף סקי"א. וראה שבת כהלכה פ"ב ביאורים סק"ד, ועמ' קב ד"ה אלא שלכאורה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.