214

דרכים דרוש דרך האתרים.

ולכן נ"ל דיש במס"נ שני ענינים: א) מה שהיא פרט במצות אחרות, היינו שמקיים מצות ע"ז ג"ע וכו" וגם אם א"ל שיהרג עי"ז, בכ"ז מקיימם. -- וכיון שבכלל, ע"ז וג"ע וכו' הם ע"פ טו"ד, שייכים הם גם לב'נ. ואין להוציא בינ מחיוב קיומם במקרים בודדים, אשר כתוצאה משמירת המצוה יהרג. ובזה היא בעית הסוגיא בסנהדרין שם. ב) מה שהיא מצוה בפ"ע למס"נ על קדה"ש, וכמה אופנים בקיומה ע"י ערקתא דמסאנא, ע"י שלא תספר עמו מאחורי הגדר, או ע'"ז וג"ע ממש וכו'. וזה אין שייך כלל בב"נ. -- ואפשר יש נפ"מ בין שני הענינים לענין חיוב ברכה לקדש שמו ברבים. ואכ"מ.

-- כמה סוגים במס"נ: בשביל השכר לעוהיב או לשמה, הגוף או גם הנפש, דנה"ב דנה"א, מלמעלמ"ט או מלמטלמ"ע, אבל בכהנ"ל בדא"ח משמע דאין לתרץ בחילוקי סוגים אלו הקושיא שבתחלת הערה זו.

0/7

מאשר הנני קבלת המכ' -- בהמשך לשקו"ט בגדר קציצת אתרוג* ולולב מאילנו ע"מ לקיים בו מצות ד"מ, דלכאורה דומה הוא לעשיית סוכה,

וכדמשמע גם מהרמב"ם הל' ברכות (פי"א ה"ח) דמשווה אותם, וזל : בל מצוה כו' כיצד העושה סוכה .או לולב או שופר כו' אינו מברך בשעת עשי' אקב"ו לעשות סוכה או לולב כו', ולהירוש' דמברכין לעשות סוכה הרי מסיים שם (ברכות פ"ט ה"ג) בנוגע ללולב : אקב"ו לעשות לולב. ומזה נלמד גם להבבלי דמצוה עושה בעשייתה, אלא שברכת המצות זמנה בגמר כל מצוה. (ראה רמב"ם שם. שו"ע אדה"ז חאו"ח סתרמ"א). וברמב'ים שם (ה"ט) דשהחיינו מברך בעשיית הסוכה והלולב (ודלא כטושו"ע).

ואף דבסוכה. ישנו ציווי : חה"ס תעשה לך (וכמה הלכתי ילפינן מיני)), הרי בכהנ"ל משווי לולב לסוכה. (ואפילו אם ימצא מ"ד דיחלק ביגיהם מפני הציווי בסוכה תעשה לך -- טעמא בעי מאי שנא לולב (שהרי אי"ז גזה"כ), וע'"מ ללמוד .מזה למק"א.

ולההערות : : א) דלאחר הקציצה ה"ה עץ בעלמא ואיך יברך -- כמדומה ציינתי במכ' הקודם לשבת קל, א) דכריתת עצים לעשות פחמין לעשות ברזל לעשות איזמל למילה -- ה"ז מכשירי מילה, ושם (קלא, א) לולב. וכל מכשיריו

*) ספקי במכתבי הקודם היש מקום לברך על נטילת אתרוג (כשלוקח זאיז) -- ולהניל על עשיית אתרוג - מצאתי לאח"ז דמברך בנו"כ השו"ע בסו"ס תרנ"א. וידוע השקו"ט בברכת הנותן ליעף כח, ויש לחלק.