242

212 לקוטי שגם הענינים דכל השנה הם (צ"ל) באופן של תמימות ושלימות.

ומזה מובן גם בעניננו, שראיית המקדש דלעתיד בשבת חזון, ופעולתה בהוספה בכל הקשור לביטול החורבן והגלות ועד לבנין ביהמ"ק -- (צ"ל) נעשים באופן של תמימות ושלימות, ע"י ההוספה ביתר שאת וביתר עוז.

ב. בין הפעולות העיקריות שעל ידן מבטלים את החורבן והגלות -- ישנו ענין המפורש בתושב"כ, בסיום וחותם ההפטרה (שהיא סיום וחותם ,הקריאה") דשבת חזון: ,ציוז במשפט תפדה ושביי בצדקה"?, היינו, שהפדי' מהגלות והשביי

= -נעשית עיייבי הענינים ה/משפט" ה,צדקה 7

והעניז בזה:

,משפט" - קאי על ,עסק התורהי, ובעסק התורה גופא - ,,הלכות התורה", ,,כתרגומו ע"פיי כמשפט הראשון כהלכתא קדמייתא"י!,

[ובפשטות -- שכללות ענין ה,משפטי", ,להיות כל דבר על מכונו כמו שצריך להיות":י, לדעת את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תעשינה, הוא ע'יי הלכות התורה, היינו, לימודה לא רק באופן של שקו"ט, אשר, ,אלו ואלו דברי אלקים חיים"יי, כי אם, באופן של הלכה פסוקה, הלכה למעשה בפועל (,המעשה הוא העיקר"+י) בעוה'"ז הגשמי, שאינה יכולה

9) ישעיי א, כז. 0) וישב מ, יג. 1נ) לקו"ת פרשתנו א, סע"ב ואילך.

2) לשון אדה"ז בלקו"ת שם, ד. 3) עירובין יג, ב. גיטין ו, ב. 4) אבות פ"א מי"ז. ולהעיר, שעיקר החילוק בין

זמן החורבן לזמן הבית -- ובפרט בענין ה,עבודה", קרבנות -- הוא, בנוגע למעשה בפועל, שהרי בזמן החורבן ישנו הענין ד,ונשלמה (י"ל גם מלשון

להיות אלא באופן אחד, כדעה אחת (,הו" עמו - שהלכה כמותו"*י, למעלה מ,אלו ואלו דברי אלקים חיים"*י)].

,צדקה" - קאי על ,,כללות המצוות שנקראו צדקה"יי, ובפרט מצות הצדקה עצמה, ה,שקולה כנגד כל המצוות"*י.

וזהו ,ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה" - שהפדי' מהגלות והשבי' היא ע"י בי הענינים ד,,משפט", (הלכות התורת) --,כמשארז'ליי אין הגליות מתכנשות אלא בזכות המשניות (שענינן -- הלכה פסוקה?)), שנאמרי: גם כי יתנו (,יתנו" מלשון משנה) בגוים עתה אקבצם"יי, ה,צדקה"--,גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה':י.