ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות תפילין:לב דין כתיבת התפילין ובו פ' סעיפים:ח

ח

ח התפילין אינן כמזוזה^עב שהיא צריכה שרטוט מהלכה למשה מסיני בכל שיטה ושיטה אבל בתפילין א"צ שרטוט כי אם בשיטה העליונה^עג מפני שאסור מדברי סופרים לכתוב לכתחלה ג' תיבות מפסוק מכתבי הקודש בלא שרטוט^עד כמו שיתבאר ביו"ד סי' רפ"ד [סעיף ב] אבל שאר השיטות א"צ שרטוט כי השיטה העליונה נעשית כמו שרטוט למה שתחתיה^עה כמו שיתבאר שם ואין לו להחמיר ולשרטט בכל השיטות^עו מפני שכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט^עז אבל אם אינו יודע לישר השיטה בלא שרטוט טוב הוא שישרטט כל השורות^עח כדי שיהיה הכתב מיושר ושוה משום זה אלי ואנוהו^עט ואפילו אם יודע לישר אף בלא שרטוט (עיין ב"י^פ) ומשרטט כדי לכתוב יותר נאה ויותר ישר אינו נקרא הדיוט כיון שאינו עושה בדרך חומרא אלא כדי לכתוב יותר ביושר (שהוא הידור מצוה).

ולא אמרו שכל הפטור מן הדבר כו' אלא כשעושה בדרך חומרא (במקום שלא יבא לידי איסור אם לא ינהוג בחומרא זו^פא וגם אין בה משום הידור מצוה אבל אם יש בה איזה הידור לאיזה מצוה וכן אם הוא נוהג בה לסייג וגדר שלא יבוא לידי איסור^פב אינו נקרא הדיוט וזהו טעם כל החומרות שהחמירו האחרונים^פג שהן אחת משתים או לסייג וגדר שלא יבאו לעבור על איזה לא תעשה אפילו איסור קל של דברי סופרים כשראו שצריך לכך או משום הידור לאיזו מצות עשה אפילו של דברי סופרים אבל במקום שלא שייך הידור כגון היושב בסוכה בשעת הגשמים הרי זה הדיוט כמו שיתבאר בסי' תרל"ט^פד וכן כל כיוצא בזה).

ולא ישרטט בעופרת^פה וכיוצא בו מפני שמקום השרטוט נשאר צבוע ובדיעבד כשר^פו.

וי"א^פז שצריך לשרטט תמיד למעלה ולמטה ומן הצדדים בין בתפילין בין בכל מקום שכותב ג' תיבות מפסוק^פח ואע"פ שיודע לכתוב בלא שרטוט והעיקר כסברא הראשונה כמו שיתבאר בי"ד שם ואעפ"כ נוהגין להחמיר בתפילין כסברא האחרונה^פט:

הערות

עב. גמרא מנחות לב , ב.
עג. תוספות שם ד"ה הא. תוספות גיטין ו, ב ד"ה אמר רבי יצחק. רא"ש הלכות ספר תורה סי' ז. ספר התרומה סי' קצו בשם ר"ת. שו"ע סעיף ו.
עד. גיטין שם. רא"ש מגילה פ"ב ה"ב.
עה. רא"ש שם. טור יו"ד סי' רפד.
עו. ב"ח. מ"א ס"ק ו.
עז. ירושלמי פ"ק דשבת ה"ב. הובא בתוס' מנחות שם. ובספר התרומה שם בשם ר"ת. עיין בפי' הרמב"ם פ"ג דסוטה מ"ג דמשמע דבירושלמי מיירי דמתכוין להראות חסידותו לבני אדם . וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל א.
עח. רא"ש בהלכות ספר תורה סי' ז ובסדר תקון תפילין. טור ושו"ע סעיף ו.
עט. רא"ש סדר תקון תפילין (ובמעדני יום טוב שם ס"ק פ). מרדכי הלכות מזוזה (רמז תתקסא).
פ. בדפוס ראשון נמצא ציון זה בסוף הסעיף קודם "ואע"פ שיודע לכתוב בלא שרטוט" וראה מ"מ וציונים שם. וראה טור. ב"י . ספר התרומה שם בשם ר"י.
פא. ספר התרומה שם. ופי' הב"י דחוק, אבל לפי מ"ש הים של שלמה חולין פ"ח סי' ו שבמ"א ס"ק ח ע"ש במרדכי חולין פ"ח רמז תרפז וה תרומת הדשן סי' ק"א שהובא בים של שלמה שם אתי שפיר כפשוטו .
פב. ים של שלמה שם. ולא דמי למ"ש המ"א בסי' רלב [ס"ק ט] דהתם אינו מפסיק מחשש זה כמ"ש שם משא"כ בעובדא דמהר"ם שבים של שלמה .
פג. ראה גם לקמן סי' סג ס"ב.
פד. סעיף כג (וראה שם סעיף כא).
פה. ספר התרומה שם בשם ר"י. הגהות מיימוניות הלכות תפילין פ"א אות ט. שו"ע שם.
פו. מלבושי יום טוב על הלבוש סעיף ו. הובא ב אלי' זוטא שם ס"ק ט. לחם חמודות הלכות ספר תורה ס"ק כה. אלי' רבה ס"ק יג.
פז. סמ"ג עשין כג. (וראה שם עשין כה). סמ"ק סי' קנג. רמ"א סעיף ו. וראה ספר יראים סי' שצט וספר התרומה שם בשם ר"ת.
פח. ר"ת בתוס' סוטה יז, ב ד"ה כתבה. ספר התרומה שם. שו"ע יו"ד סי' רפד סעיף ב.
פט. רמ"א שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.