129
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הטובה - במקום החקיקה אין מאירה כל כך האבן הטובה. אך "זאת חקת התורה", שמעל השכל לגמרי, דומה לאותיות החקוקות מעבר לעבר, שכיון שאין להן מקום אחיזה, אין הן מסתירות כלל.
. חקיקה מעבר לעבר חודרת בשלימות
מעלת החקיקה מעבר לעבר על חקיקה רגילה אינה רק לגבי האותיות החקוקות כשלעצמן, שבחקיקה מעבר לעבר אין להן מקום אחיזה, כדלעיל, אלא גם לגבי החומר שעליו חוקקים: בחקיקה רגילה, כבאותיות החקוקות באבן טובה, למשל, חודרות האותיות רק לחלק החיצוני של האבן, ואילו בחקיקה מעבר לעבר חודרת החקיקה לכל החומר לעומקו.
וכיון שבתורה הכל מדוייק, יש לומר, שהקשר של "זאת חקת התורה" לחקיקה מעבר לעבר אינה רק בעצם הענין של קבלת עול שבקיום החוקה של פרה אדומה, כיון שאין בה הגיון כלל, אלא גם מצד ישראל שבהם חקוקה קבלת העול, שהחקיקה של "זאת חקת התורה" חודרת בכל מציאותם בשלימות.
4 מצות פרה אדומה - כללות התורה
חוקת א
הערות
- 1. ההסבר האפשרי לכך הוא: בלקוטי
- 2. שיחות 18 תורה* אומר אדמו"ר הזקן על הפסוק "זאת חקת התורה", שמצות פרה אדומה היא כללות התורה. הוא מבאר שם, שהחיבור בין "רצוא" ל"שוב" - שהוא מהותי בכל המצוות - בא לידי ביטוי במצות פרה אדומה בגלוי.
- 3. ולכאורה: לפי פירוש רש", שבמלים "זאת חקת התורה" מתכוונת התורה להדגיש שפרה אדומה היא החוקה היחידה בתורה כולה, ולפיכך היא גם שונה מכל מצוות התורה, ואפילו מן החוקים - כיצד מתאים לומר, שהפירוש "זאת חקת התורה" מבטא דוקא את הקשר שלה לכל המצוות?
- 4. אמנם, "שבעים פנים לתורה"*, ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים"*, אך ידועים דברי אדמו"ר הזקן עצמו*, ש"פירוש רש"י על החומש הוא ינה של תורה", ומובן, ש"יינה של תורה" זה מתבטא בפשטות של פירוש רש"י. לכן סביר לומר, שלא זו בלבד ששני פירושים אלו אינם סותרים זה את זה, אלא, אדרבה, הם מוסברים ומושלמים זה על ידי זה: הענין שבו שונה פרה אדומה מכל שאר המצוות, לפי הפירוש של "זאת חקת התורה" בפשוטו של מקרא - בענין זה עצמו היא הכלל של כל המצוות שבתורה, בהתאם לפירוש
- 3. ריש פרשתנו. וראה גם אוה"ח כאן.
- 4. במדב"ר פי"ג, טו (בתורה). זח"א מז, ב. וראה גם שם כו, רע"א. נד, א. ועוד.
- 5. עירובין יג, ב. גיטין ו, ב.
- 6. היום יום ע' כד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- לקוטי שיחות 135 מאותו ספר גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות 150 מאותו ספר גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות 748 מאותו ספר גטין ו, סע"ב
- לקוטי שיחות 122 מאותו ספר גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות 281 מאותו ספר גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות 242 מאותו ספר גיטין ו, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג גיטין ו, סע"ב
- מאמרי אדה"ז תעו גיטין ו, ב
- שולחן ערוך ח גיטין ו, ב
- שולחן ערוך ד גיטין ו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום לב דין כתיבת התפילין גיטין ו, ב