ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א227

227

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

,לרדת" ולהתבטא בכתב, באותיות בתורה שבכתב, כפי שמוסבר שם בהרחבה.

כך היא גם מעלת הערבה שבמקדש לעומת הערבה שבלולב, שהיא אינה מופיעה בציווי מפורש בתורה שבכתב, כי היא נובעת מדרגה הנעלית מלהתגלות בתורה שבכתב ובצורת אותיות.

בנפש האדם קשורה מצוה זו לדרגה כה נעלית בנשמה, המאוחדת עם הקדוש-ברוך-הוא - פשיטות הנפש, שעל כך אין צורך לצוות על היהודי במפורש באופן של אותיות בתורה שבכתב.

ט. מנהג ישראל - שרש נעלה ביותר

לפי האמור לעיל מובן, שענין הערבה בזמן הזה, ש,נוטלין אותה" רק ביום השביעי, ובזמננו היא אפילו אינה הלכה למשה מסיני, אלא .מנהג נביאים"", ובמיוחד לפי הפירוש בספרי הראשונים*, שבמנהג נביאים אין הכוונה לכך שהם הנהיגו בו את העם'", אלא ,מנהג? שנהגו כן והעם רואים ועושים כמותם מאליהם" -

הושענא רבה שיחות 9

הרי זאת הוכחה שבפנימיות הענינים היא נעלית יותר ממצות ערבה שבמקדש, שהיא הלכה למשה מסיני. כמבואר בלקוטי תורה שם* על 'הקפות שבשמיני עצרת שלא נכתבו אפילו בתורה שבעל-פה ואינו אלא מנהג"י, שהן נעלות אף יותר מניסוך המים שהוא הלכה למשה מסיני.

כי*. מנהג ישראל, שכך נוהגים יהודים, מצביע על קשר עם שרש נשמות ישראל, אשר קדמו לתורה*, מעל התורה - שהרי הפשיטות של היהודי מאוחדת עם פשיטות העצמות, ומורגשים בה גם ענינים הנעלים מלבוא. לידי ביטוי בכתב ובצורת אותיות, כפי שחכמתו ורצונו יתברך נתגלו בתורה ובמצוותיה ובדברי סופרים - והם נוהגים כך ללא הוראה וציווי באופן כלשהו.

ומכיון שכך נוהגים ישראל הופך הדבר להיות תורה - ,מנהג ישראל (נעשה) תורה הוא", כמבואר במקום אחר*ל.

הערות

9. סוכה מד, א ואילך (וראה ר"ח שם). רמב"ם הל' לולב שם סוף הכ"ב.
0. מאירי סוכה שם. ספר המכתם בשם י"א. ריטב"א שם. ועוד.
1. פרש"י שם מד, א ד"ה מנהג.
2. ל' המאירי שם. ועד"ז בהשאר.
3. פ, סע"ג. סידור שם רסט, ב.
4. בסידור שם .והוא ענין המנהג נביאים בהקפות שאינו גם מד"ס אלא מנהג נביאים בלבד וד"ל". ודוחק גדול לומר שמרמז בזה גם להקפות דהושע"ר, ובפרט שמנהג הנביאים הוא ,חביטת הערבה", כנוסח היהי רצון (שאומרים לאחרי חביטת הערבה), וכמפורש ברמב"ם שם. וצ"ע. ואכ"מ.
5. בהבא לקמן - ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 416 ואילך. וש"נ.
6. ב"ר פ"א, ד.
7. ע"פ כהנ"ל מובנת השייכות דהושע"ר

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.