192

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

כדרך שעושה בימי אדם הראשון .. נזרעת ועושה פירות בן יומה .. נטוע ועושה פירות בן יומה .. העץ נאכל", כלומר - שהברכה היא כפשוטה, בגשמיות ממש"?.

ובדומה לכך במסכת כתובות מובאת אימרה זו בהמשך'? לכמה מאמרים? שבהכרח לפרשם כפשוטם, ולדוגמא: ר' חנינא מתקן מתקלי' כו' (-מתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ). קטיגוריא בתלמידי חכמים כו'" (=בדור שיבוא משיח ירבו המקטרגים על החכמים) - ולכן מסתבר לומר שגם מאמר זה (עתידין כל אילני סרק כו') משמעו כפשוטוי?.

בחוקות' א

ג. תירוץ הרדב"ז: רק באר ישראל יהיו ניסים והנה, ב'השגות הראב"ךד*: מקשה על דברי הרמב"ם הנ"ל מן הפסוק הארץ", שאין היא משל וחידה, אלא דברים כפשוטם.

ובפירוש הרדב"ז על הרמב"ם כאן, מתרץ את שאלת הראב"ד: .ואין זו השגה, כשם ששאר הכתובים משל גם זה משל. (וממשיך) אבל מה שראוי להאמין בזה שהדברים הם גם כפשוטם בארץ ישראל, כדכתיבי: לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ' - הארץ הידועה. וכן והשבתי חיה רעה מן הארץ'. אבל בשאר ארצות עולם - עולם כמנהגו נוהג, והכתובים הם משל, שכן כתובי? 'ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה', ובארץ ישראל? יתקיים הפשט והמשל".

על פי זה יש לומר, לכאורה, כי מחלוקת הרמב"ם והראב"ד נעוצה בהבדל שבין שני מאמרי חז"ל הנ"ל - מ'תורת כהנים' ומסכת כתובות - אודות אילני סרק:

בגמרא נאמר ,אילני סרק שבארץ ישראל", לעומת זאת ב'תורת כהנים'

הערות

  1. 0. משא"כ במחז"ל שבת (ל, ב) ,עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום" (בלי הדגשה ,בדרך שעושה בימי אדה"ר"), אין מוכרח שהוא כפשוטו. וראה לקמן הערה 77.
  2. 1. ראה תוס' כתובות קיב, ב ד"ה עתידין: לפי שרוצה לסיים בדבר טוב נקט לה הכא. אבל ע"פ הידוע שגם כשמרו"ל בא כדי לסיים בטוב וכיו"ב ישנה שייכות ביניהם - מסתבר לומר, שעכ"פ שווים הם בזה שכולם פירושם כפשוטם. וראה לעיל בגמ' שם קיא, ב ,דאיירי בהני מילי" (לי התוס' שם). וראה הערה 24.
  3. 2. שם קיב, א.
  4. 3. שם, סע"א ואילך.
  5. 4. וגם (במאמר זה עצמו) - הרי מביא ראי' מהכתוב ,עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם" שמדובר בפשטות ע"ד גידול הפירות. משא"כ לפנ"ז בכתובות שם (קיא, ב) ,אין לך כל אילן סרק שבא"י שאינו מוציא משוי שתי אתונות", שלמדין מהכתוב (ויחי מט, יא) ,ולשורקה בני אתונו", שאי"ז ,פשטי' דקרא". וראה המשך הגמ' שם.
  6. 5. וכן בהל' תשובה פ"ח שם.
  7. 6. כו, ו.
  8. 7. ישעי' יא, ט.
  9. 8. שם ב, ד (ושם: לא ישא).
  10. 9. ראה ג"כ רמב"ן הנ"ל הערה 4. אגרת תחיית המתים שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.

  1. אגרות קודש ג'תשעד כתובות קיב, א
  2. לקוטי שיחות 75 מאותו ספר כתובות קיב, א
  3. לקוטי שיחות 448 מאותו ספר כתובות קיב, א
  4. לקוטי שיחות 455 מאותו ספר כתובות קיב, א
  5. לקוטי שיחות 91 מאותו ספר כתובות קיב, א
  6. לקוטי שיחות 194 מאותו ספר כתובות קיב, סע"א
  7. לקוטי שיחות 210 מאותו ספר כתובות קיב, א
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשח"י. כתובות קיב, סע"א
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י. כתובות קיב, א
  10. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' תצא, ט' אלול ה'תשח"י. כתובות קיב, א
  11. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ה כתובות קיב, א
  12. אגרות קודש אגרת ו כתובות קיב, ב
  13. אגרות קודש אגרת ח כתובות קיב, ב
  14. תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג כתובות קיב, סע"א