ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד448

448

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שלוחה" מתאימה להיות שליח, עקב מהירותה וזריזותה"', ולמרות זאת אין אנו מוצאים שזוהי אומנותה".

מאמר זה של רשב"א מובא בתלמוד ירושלמי בשם ר"מ, בשינוי של סדר, ובתוספת: ,ראית מימיך ארי סבל צבי*ו קייץ שועל חנוני זאב מוכר קדרות"".

ודרוש הסבר על הנקודות הבאות:

א) הוא מקדים? ,סבל" לפני ,קייץ". דבר זה קשה במיוחד, כיוון שסביר לומר, שהסדר הראוי הוא ככתוב בתלמוד הבבלי: צבי קייץ וארי סבל (ושועל חנוני), מפני שזהו הסדר הרגיל של העובדים עם הקציעות וכדומה: תחילה מייבשים אותן - ,קייץ" (צבי), לאחר שהן כבר מיובשות וארוזות בחביות וכדומה, יש צורך ב,סבל" (ארי), אשר מובילן ל,חנוני" (שועל).

התירוץ לתלות היפוך סדר זה ברצון להקדים את ה,ארי" כיון שהוא מלך שבחיות'? הוא דחוק מאוד, ובמיוחד, כיוון שאם כך, צריך היה להזכיר את השועל מיד לאחר הארי, מפני שיש לו יתרון של פקח שבחיות, שאף היא תכונה של מנהיגות, ובכלל הוא קרוב יותר לארי מאשר הצבי, שאין דרכו לאכול בשר?, וכו'.

הערות

1. (וע"ד ב"ק (טו, ב) פלוגתת התנאים. וראה סנה' (טו, ב). תוד"ה רבי אלעזר (ב"ק טז, ב). ד"ה ור"י (סנה' שם)). ובזה מחלוקת התוספתא והש"ס.
6. ואף שאי"ז תכונה השייכת לו במיוחד, שהרי ישנה גם בצבי (שמפרטו כאן) - ראה כתובות קיב, א. שמו"ר פל"ב, ב. וברש"ש שם. וראה בהנסמן לקמן הערה 22 - הרי צבי דכאן נמנה רק בתור ,קייץ" ולא שליח.
7. וזה שמצינו דוגמת ענין החנוני בחיות (ולדוגמא: חי" קטנה שאוכלת את השרצים וזבובים ותולעים שעל הפיל ועי"ז יש תועלת לשניהם) וכיו"ב בשאר אומניות - לא קשה -
4. א) היות דשועל הוא ,פקח שבחיות" (ברכות סא, ב) ואעפ"כ אינו חנוני, מוכח דאע"פ שמסוגל ביותר לזה אינו מצטער להתעסק בזה (ואינו נוגע להק"ו - זה שקטנים מהשועל מתעסקים בזה).
5. ב) ועיקר: כוונת דברי רשב"א במשנה היא לא שאין שום חי' ועוף שיש להם אומנות, אלא שע"ד הרוב כן הוא. ועפ"ז מתורץ זה ש,דבורה .. מסגלת לבעלי'" (דב"ר פ"א, ו), ובפרט דמשמע מזה שזהו טבעה.
6. ועפ"ז מובן גם לשון המשנה ,ראית מימיך חי' ועוף שיש להן אומנות", אף שמצינו בכמה מהם שיש להם, כנ"ל.
8. בירושלמי לפנינו: ארי קייץ. אבל בשנוי נוסחאות שם הובא ,צבי קייץ", כבבבלי. וכ"ה בתוספתא - שגם שם מקדים ,ארי סבל" לפני ,צבי קייץ" ומוסיף ,זאב מוכר קדרות" כבירושלמי. אבל מכיון שגירסא זו ,ארי קייץ" נפוצה בדפוסי הירושלמי צ"ל שגם זה הוא בהתאם לההפרש בין ירושלמי ובבלי ונתבאר בההתוועדות.
9. וכ"ה בתוספתא שבהערה הקודמת. אלא ששם מוסיף: בהמה חי' ועוף וכו' (וכנ"ל הערה 5
9. ויחי - שיחות -
0. עוד שינויים בלשון בין מאמר רשב"א בבבלי ומאמרו בירושלמי: בבבלי ,מימי לא ראיתי" (היינו שרשב"א לא ראה כו'), ובירושלמי ,ראית מימיך" (שאומר זה לאחרים). וכלשון זה הוא גם במשנה ועד"ז בתוספתא" (אלא דשם ,הראית" - בל' תמי).
11. ולהעיר שבבבלי מאמר רשב"א הוא בשם עצמו ואילו בירושלמי הוא משום ר"מ, כבפנים.
1. חגיגה יג, ב.
2. ב"ק יט, סע"ב ופרש"י שם. ולהעיר
14. *) בהגהת הגר"א שם .מימי לא ראית" (כבבבלי), אבל לא הובאה גירסא זו מכת"י ודפוסי תוספתא (ראה מהדורת ליבערמא. ניי. תשל"ג).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.