137

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

אחר'': הזריז הרי זה משובח והשואל הרי זה שופך דמים"%י. אך הרמב"ם אינן מתבטא בניסוח זה, או בדומה לכך, כפי שמובאים הדברים בשולחן ערוךלא

אלא בלשון של אסור - ,אסור להתמהמה...". (ניסוח הדומה לדברי הגמרא - ,והמקדים להציל הנפש הרי זה משובח - מופיע בדברי הרמב"ם רק בהמשך*). ואם כך, נדרש הסבר: מדוע משנה הרמב"ם מלשון הגמרא?

1 קוח נפש - שמירת השבת

ויש לומר, שבשינוי זה מתכוון הרמב"ם להבהיר את ההגדרה של פיקוח נפש שדוחה שבת: הניסוח ,הנשאל הרי זה מגונה והשואל הרי זה שופך דמים" או ,הזריז הרי זה משובח", מבטא רק את המעלה שמצד המצוה של פיקוח נפש. ואילו ניסוחו של הרמב"ם - ,אסור להתמהמה בחילול שבת לחולה" - מבטא שזהו איסור גם מצד הלכות שבת. ועל כך אומר הרמב"ם ,אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ולא שימות בהם" - כי מכך לומדים זאת.

ההסבר לכך הוא: בנוסף ללימוד ,וחי

אחר'ג שיחות 19

בהם", שאין עליו פירכה, כדלעיל, יש בגמרא* לימודים נוספים בענין זה, ומהם?, הלימוד המובא גם9 להלכה**, של ,ושמרו בני ישראל את השבת"*>+ - ,אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה".

בין שתי הוכחות אלו יש הבדלים, ומהם:

א) ההוכחה של ,ושמרו .. חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" היא רק לגבי שבת, ואילו ההוכחה של ,וחי בהם" היא גם לגבי כל המצוות. ב) לפי ההוכחה של ,ושמרו" יוצא, שהסיבה היא השבת עצמה - ,כדי שישמור שבתות הרבה", כדברי רש"י%: כדי לעשות שבתות אחרות יזהרו בשבת זו בקיום שמירת שבתות

הערות

  1. 7. ראה ירושלמי יומא פ"ח ה"ה. וראה יומא פד, ב.
  2. 8. כן הובא במ"מ. ובהגהמ"י ,הנשאל ה"ז מגונה והשואל ה"ז שופך דם".
  3. 9. או"ח סשכ"ח ס"ב. ועד"ז בשו"ע אדה"ז שם.
  4. 0. פ"ב הט"ז. וראה שו"ע שם סי"ג.
  5. 1. יומא פה, סע"א ואילך. ועד"ז במכילתא ותוספתא שם.
  6. 2. יומא שם, ב.
  7. 3. וראה שבת קנא, ב.
  8. 4. רמב"ם הל' ממרים פ"ב סה"ד. וראה רמב"ן (תוה"א ענין הסכנה הובא בר"ן יומא שם פ"ח ד"ה וכתוב) לענין הצלת עובר דאפילו ,פחות מבן מ' יום שאין בו חיות כלל מחללין" משום ,שמא ישמור שבתות הרבה", ע"ש. וכן הובא בשו"ע אדה"ז שם סו"ס שו (וש"נ. וראה קו"א שם). תניא פכ"ד שם. ועוד. וראה שאילתות שאילתא א ובהעמק שאלה שם אות ח. [וע"פ לשון הרמב"ן (ר"ן) הנ"ל (וראה מ"ש בקו"א שם), יש להעיר בדבריו בנוגע ל,ספק סכנת העובר"]. וראה גם הנסמן בהערה *46. ואכ"מ.
  9. 44. תשא לא, טז.
  10. 5. יומא שם ד"ה ושמרו. וראה תוס' יוהכ"פ ושיח יצחק הביאור בדברי רש"י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 335 מאותו ספר יומא פד, ב
  2. לקוטי שיחות 386 מאותו ספר יומא פד, ב
  3. תורת מנחם בס"ד. משיחת ליל ב' אייר ה'שי"ת יומא פד, ב
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א יומא פד, ב
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג. יומא פד, ב
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשח"י. יומא פד, ב
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד יומא פד, ב
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו יומא פד, ב
  9. שולחן ערוך יג יומא פד , ב
  10. שולחן ערוך א יומא פד , ב
  11. שולחן ערוך (י) יומא פד, ב
  12. הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h4>יח</h4> יומא פד, ב
  13. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שכח דין חולה בשבת יומא פד , ב
  14. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שכט על מי מחללין שבת יומא פד , ב
  15. תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל יומא פד, ב
  16. תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב יומא פד, ב
  17. תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב יומא פד, ב
  18. תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג יומא פד, ב