ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתשכח דין חולה בשבת ובו נ"ה סעיפים:יג

יג

יג חולה שיש בו סכנה שאמדוהו ביום שבת שצריך לעשות לו רפואה ידועה שיש בה מלאכת חילול שבת ח' ימים אין אומרים נמתין עד הלילה ונמצא שלא נחלל עליו אלא שבת אחת אלא יעשו מיד אע"פ שמחללין עליו ב' שבתות^קה שאף שבודאי לא ימות היום שהרי אמדוהו שיתקיים ח' ימים מכל מקום יש לחוש שמא ימות לאחר הח' ימים אם לא יתחילו לעשות לו הרפואה מיד^קו אבל במקום שאפשר לעשות לו הרפואה מיד בלי חילול שבת אלא שיצטרכו לשהות שעה מועטת לא יחללו כדי לעשותה תיכף ומיד בלי שום שהוי כלל אם הוא בענין שאין חשש סכנה כלל בשהוי מועט זה^קז לפי שהשבת דחויה היא אצל פיקוח נפש ולא הותרה לגמרי^קח וכל שאפשר להצילו בלא חילול שבת אינה נדחית בשבילו^קט.

ומכל מקום^קי אף אם יש לפנינו^קיא נכרים או קטנים שאינן בני מצות אין אומרים הרי אפשר לעשות ע"י אלו ולא יתחלל שבת ע"י ישראלים בני מצות לפי שמכיון שאין דרך להצילו אלא בעשיית מלאכה האסורה בשבת הרי נדחה השבת בשבילו^קיב לגבי ישראלים המחוייבים בהצלתו ואין כאן חילול כלל ולא עוד אלא אפילו אם בא הישראל להחמיר על עצמו לעשות ע"י נכרי או קטן^קיג או מחמת שאינו רוצה לטרוח בעצמו יש איסור בדבר מדברי סופרים^קיד שמא יאמרו הרואים בקושי התירו פיקוח נפש ואין מתירים אותו לכתחלה ע"י המחוייבים במצות ושמא יבא הדבר שכשלא ימצאו נכרים או קטנים לא ירצו לחלל ע"י גדולי ישראל^קטו ואפילו בנשים^קטז שהן מחוייבות במצות ואין בהן חשש זה אעפ"כ אין מוסרין להן לבדן העסק והפיקוח הזה שיעשה על ידן כי שמא יתעצלו או יפשעו בו אבל מצטרפין עם ישראל ומוסרין הדבר לישראל והאשה מתעסקת ע"י הישראל שכיון שהישראל עוסק בו אף היא מזדרזת על ידו^קיז ומכל מקום מצוה מן המובחר^קיח להשתדל לעשות הכל ע"י ישראלים גדולים בחכמה^קיט ולא על ידי הדיוטות^קכ ונשים כדי שלא תהא שבת קלה בעיניהם^קכא ויבאו להקל שלא במקום פיקוח נפש^קכב וגם כדי להורות הלכה למעשה ברבים^קכג.

ויש אומרים שכיון שהשבת דחויה היא ולא הותרה כלל מה שאפשר לעשות שלא יהא חילול מן התורה צריך לעשות שלא יהא חילול במלאכה מן התורה^קכד ולכן אם אפשר לעשות בלא דיחוי ובלא איחור ע"י שינוי עושה ע"י שינוי^קכה שאז אין איסור מן התורה ואם אפשר לעשות ע"י נכרי בלא איחור כלל צריך לעשות ע"י נכרי^קכו מן התורה^קכז ולא אסרו לעשות ע"י נכרי אלא במקום שיש לחוש שמא יתעצל הנכרי ויבא לידי דיחוי ועכוב^קכח אבל לא כשישראל עומד עליו ומזרזו בענין שאין לחוש לכלום.

והעיקר כסברא הראשונה^קכט ואעפ"כ המנהג במדינות אלו כסברא האחרונה^קל אבל טוב שלא לנהוג כן כי יש חשש שמא יראו עכשיו שאין עושין רק ע"י נכרי יסברו שיש איסור בזה לעולם על ידי ישראל ולפעמים לא יהיה נכרי מצוי ועל ידי זה יסתכן החולה במה שימתינו על הנכרי ועכ"פ הרוצה לעשות ע"י נכרי יגלה לרבים באותו פעם שיש היתר לישראל עצמו אלא שהנכרי הוא מזומן כאן^קלא:

הערות

קה. רב יומא פד , ב. טור ושו"ע סי"א.
קו. רש"י שם ד"ה לא ספק. ר"ן שם (ד, ב) ד"ה לאתויי.
קז. רשב"א בתשובה ח"ג סי' ריד. הובא ב"י יו"ד סו ס"י קלד . רמ"א שם סוס"י קנה.
קח. רמב"ם פ"ב מהל' שבת ה"א. רשב"א ח"א סי' תרפט וח"ז סי' שמג. ר"ן ביצה (ט, ב) ד"ה ומיהא. ב"י ו דרכי משה סי' של אות א, ע"ש . וראה שו"ת צ"צ סי' לח. אג"ק ח"ב ע' טו ואילך. לקו"ש חכ"ז ע' 134-135.
קט. ראה רשב"א ח"ד שם.
קי. שו"ת רשב"א ח"א שם.
קיא. ראה רא"ש יומא פ"ח סי' יד.
קיב. ראה שו"ת רשב"א שם.
קיג. ברייתא יומא שם פד, ב וכגירסת הרי"ף שם (ד, ב) ורמב"ם שם ה"ג. שו"ע סי"ב.
קיד. דרכי משה אות טו בדעת התוס' שם ד"ה אלא והר"ן שם. ט"ז סק"ה.
קטו. רמב"ן בתורת האדם ענין הסכנה. ר"ן שם ובשבת (מ, א) ד"ה ואין. וראה גם לבוש סי"ב.
קטז. שם בברייתא . טור ושו"ע שם.
קיז. רמב"ן שם ו ר"ן שם ושם, ע"פ נוסחא אחרת בברייתא שם.
קיח. ט"ז סק"ה.
קיט. רמב"ם פ"ב ה"ג. ט"ז סק"ה.
קכ. ריא"ז בשלטי הגבורים יומא (ד, ב) אות ב. וכן דעת הרמב"ם שם. וראה גם רמב"ם בפי' המשניות סופי"ח.
קכא. רמב"ם שם ובפי' המשניות שם.
קכב. ראה פי' המשניות שם. שלטי הגבורים שם.
קכג. ט"ז שם.
קכד. ראה ריא"ז שבת פי"ח ה"ג אות ב. שלטי הגבורים שם ובשבת (מ, א) אות א.
קכה. רמב"ן בתורת האדם שער הסכנה. הובא במ"מ שם הי"א. אור זרוע ח"ב סי' לח. רמ"א סי"ב.
קכו. ריא"ז שם. שלטי הגבורים יומא שם. ראבי"ה סי' תקלא. הובא בהגהות מרדכי רמז תסז. רמ"א שם.
קכז. משמעות ריא"ז שם.
קכח. רמ"א שם מתוס' שם.
קכט. ט"ז שם. וראה בדי השלחן סי' קלה סק"י.
קל. רמ"א שם.
קלא. ט"ז שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.