112
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1-0 לקוטי היא מצוה", לפיכך יוצא, שמעשה עבירה ייחשב מלכתחילה ל,דבר שיש לו מתירין"5!
ויש לומר, שההסבר לכך הוא:
איסור יכול להיחשב ל,דבר שיש לו מתירין" רק אם בשעת האיסור הוא עומד להיתר*. כלל זה ברור בענין הנדרים, שהרי התרת החכם עוקרת את
2) ראה לקו"ש שם ע' 225 הערה 40. ובארוכה - חידושים וביאורים בש"ס (ירושלים תשל"ט) סי' יח.
3) כמובן אין הכוונה לדין דבר שיש לו מתירין כפשוטו, שהרי השקו"ט היא בנוגע למעשה העבירה שכבר אינה במציאות [דאילו באופן שהדבר איסור (שנעשה מציאות של איסור ע"י מעשה העבירה) עדיין קיים, ע"י תשובת האדם לא ייעשה להיתריי!]. אלא הכוונה ברוחניות הענינים, בנוגע להחיות כו' של מעשה העבירה (המבואר בתניא פ"ז. ובכ"מ).
ואולי י"ל (לחידודא עכ"פ) שנפק"מ, שאת"ל דמעשה עבירה הוי בגדר דבר שיש לו מתירין (שאינו בטל), לא הי' צ"ל דין ומשפט האדם באופן שנדון אחר רובו (רש"י ותוס' ר"ה טז, ב. תניא פ"א).
4) שלכן דבר שאין לו מתירין אלא ע"י טרחא והוצאות אינו בכלל דבר שיש לו מתירין (תוד"ה טבל ע"ז עג, ב. ועוד - נסמן באנציקלופדי' תלמודית ערך דבר שיש לו מתירין ע' ז).
מצורע ג
הנדר% משום* ,חרטה ופתח", כך שהוא נחשב כנדר של טעות, אשר אינו חל מלכתחילה"".
ואף כאשר מדובר על ,מתיר" החל מכאן ולהבא, כגון לגבי הקדש ומעשר שני שהם כ,דבר שיש לו מתירין", משום שפודים אותם*, הרי זהו דבר העומד להיתר גם בשעת האיסור: מלכתחילה קבעה התורה אפשרות לכך שהאיסור יתבטל. איסור זה נקבע כאילו בתנאי**י, שלאחר מכן יוכלו להתירו, ולכן הוא נחשב ל,דבר שיש לו מתירין" אף בשעת איסורו.
לעומת זאת בענין התשובה, אי אפשר לומר שהיא מועילה משום שבשעת עשיית העבירה ניתנה מלכתחילה האפשרות לחזור בתשובה, שהרי העבירה היא עשיית ההיפך מרצון ה, ולכן - ההיפך מרצון ה' שיחזרו בתשובה9. ויותר מכך: .האומר . אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות
הערות
- 1. *) ואדרבה - זה מעכב התשובה (כפרה), בלי חז"ל לא יוכל לתיקון (חגיגה ט, א. יבמות כב. ב. תניא ספ"ז) וראה פרש"י יבמות (שם ד"ה השתא) ,עונר גלוי ונזכר". ולאידך, ע"י תשובה גדולה ביותר - ,גם מה שהוליד .. ימות" (שעה"ת לאדהאמ"צ ח"ב מב ד. ועד"ז שם ח"א נד. ד וראה הקדמה לפוקח עורים ע' 50 ואילך).
- 5. כתובות עד, ב.
- 6. ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך התרת נדרים ע' שמט ואילך. וש'"נ.
- 7. תוד"ה מר זוטרא נזיר כב, א. וראה אנציקלופדי' תלמודית שם ע' שלז"ח. וש'".
- 8. נדרים נח, רע"א. רש"י, תוס' ועוד שם.
- 48. להעיר גם מכלי יקר שצויין לקמן הערה 8
- 9. ולכן אף שישנה מצות התשובה (והאפשריות ע"ז) גם בשעת החטא (וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 134 ואילך בענין ,תקנתא דתשובה", ע"ש) - מ"מ אין לייחס זה להאדם, כי מצד מצבו הוא, הרי הוא מנגד לרצון זה. וק"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- לקוטי שיחות 187 מאותו ספר נזיר כב, א
- אגרות קודש ט'קלו ע"ז עג, א
- אגרות קודש ט'שה ע"ז עג, א
- לקוטי שיחות 149 מאותו ספר ע"ז עג, סע"ב
- לקוטי שיחות 181 מאותו ספר ע"ז עג, סע"ב
- לקוטי שיחות 184 מאותו ספר ע"ז עג, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ע"ז עג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ד. ע"ז עג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשט"ו. ע"ז עג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"ז. ע"ז עג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ב. ע"ז עג, א
- שולחן ערוך (ב) ע"ז עג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמו מי שמוצא חמץ בתוך המועד ע"ז עג, א