146

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

אך דחוק ביותר לפרש באופן זה את דברי רבי יוסי בתלמוד הירושלמי: אף אם נאמר ש,אף בחנוק הלכה כמותו", והאדם שאמר ,שבקיה" משתעבד לשלם, אך מנין לנו שהכוונה היא שהוא משתעבד עד כדי כך שהוא הופך להיות ,,בעל החוב", שגובים את ההלואה ממנו ולא מן הלווה, כפי שמפרש בעל ,פני משה" את תמיהת רבי יוסי, ולא כפי שמובן מן הסוגיא, שהוא משתעבד כערב, כלומר, שהחוב מוטל גם לאחר מכן על הלווה, והמלוה צריך לתבוע את החוב בראש ובראשונה מידי הלווה, כפי שמפורטים במשנה"' פרטי הדינים בנדון.

זאת ועוד: לפי הסברו של בעל ,פני משה", הרי תמיהת רבי יוסי מבוססת על הנימוק, ש,לא היה מתכוין אלא להציל את זה", וזהו בדיוק הנימוק שמביא בן ננס במשנה: ,הרי החונק את אחד בשוק..." - ובמה, אפוא, חידושו?

ולכן סביר יותר לומר, שדברי רבי יוסי בתלמוד הירושלמי באים כהמשך לנאמר לפני כן, ש,אף בחנוק הלכה כרבי ישמעאל"\',

רבי יוסי מתכוון להסביר מדוע גם

בענין ,חנוק" משתעבד המבטיח בלי קנין, = כדלהלן. כלומר, בתלמוד הירושלמי המסקנה היא, שלא כבתלמוד הבבלי - שבענין ,חנוק" הרי מי ש,,אמר שבקיה" משתעבד גם ללא קנין.

ויש לומר, שהמחלוקת בין התלמוד הבבלי לבין התלמוד הירושלמי, אם ערב צריך קנין לאחר מתן מעות, כרוכה במחלוקת כללית לגבי עצם ההגדרה והנימוק של שעבודו של ערב.

ג. שעבוד הערב - מפני הסתמכות המלוה עלל:ו, או מפני קבלת הנאה

בענין ערב בשעת מתן מעות אומר רש"י:' ,,בההוא הנאה דקא מהימן ליה גמר ומשתעבד נפשיה" (=הערב משתעבד מפני הנאתו מכך שהמלוה מאמין לו), ובפשטות הכוונה היא, כפי שמובן מדברי מספר פוסקים9, שההנאה של הערב מעובדת היותו מהימן מספיקה כדי לגרום לו ל,משתעבד נפשיה"**.

אך בעל ,נימוקי יוסף" אומר בסיום

הערות

  1. 1. קנין דליגבי' מבני חורין, ולבן ננס לא מהני אפילו בקנין. וראה גם ריטב"א (בלוי, תשי"ד. ירושלים, תשל"ו) בסיום ב"ב. חי" הצ"צ כאן במשנה. ועוד.
  2. 0. בבבלי קעג, סע"א ואילך ובירושלמי ה"ח. 1 ראה גם מהר"א פולדא ושדה יהושע לירושלמי כאן.
  3. 3. משפטים א
  4. 4. שיחות
  5. 2. קְעג, ב.
  6. 3. ראה ריטב"א קדושין ז, רע"א. וראה גם ריטב"א ב"ב שם.
  7. 4. וכמו ב,מתנה שומר שכר להיות כשואל", דאין צריך קנין דד,בההיא הנאה דקא נפיק לי' קלא דאיניש מהימנא הוא גמיר ומשעבד נפשי"" (ב"מ צד, א).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 113 מאותו ספר שם צד, ב
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ב ב"מ צד, א
  3. שולחן ערוך יח ב"מ צד, א
  4. שארית יהודה סימן ד ב"מ צד, א
  5. לקוטי שיחות 1336 מאותו ספר קדושין ז, א
  6. לקוטי שיחות 147 מאותו ספר קידושין ז, רע"א
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א קידושין ז, א
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד. קידושין ז, א
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז. קידושין ז, א
  10. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט. קידושין ז, א
  11. תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה קידושין ז, א
  12. מאמרי אדמו"ר האמצעי שצו קידושין ז, א
  13. שו"ת ז קדושין דף ז
  14. שארית יהודה סימן מה קידושין ז, א
  15. תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א קידושין ז, א