152

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

היציאה מארץ ישראל כדי ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם היא אמנם יציאה מן הארץ, אך זוהי יציאה מותרת.

ואילו היציאה לקראת אביו או לקראת אמו למען כבוד אביו ואמו, כדי ללוותם בבואם לארץ ישראל, אינה נחשבת כלל ליציאה מן הארץ.

ההסבר לכך הוא פשוט: ביציאה למטרות שצויינו להיתר, הרי מטרת היציאה היא לבצע מצוות ופעולות בחוץ לארץ, ובדרך כלל אין מראש הגבלה של תקופה מסויימת, ואילו היציאה לחוץ לארץ ,לקראת אביו ואמו" הבאים לארץ ישראל, אינה לשם חוץ לארץ, אלא למען ובקשר לארץ ישראל, עליה לארץ ישראל, ולכן אין זו מלכתחילה יציאה, כדלעיל.

וכך בעניננו: כיון שמטרתם של מלאכי ארץ ישראל ביציאתם מארץ ישראל היתה ,ללוותו לארץ", אין הדבר נחשב מלכתחילה ליציאה מהארץ לחוץ לארץ, ואין לחפש סיבה להיתר היציאה.

ג. קדושת הארץ בתקופת האבות - למעלה אך

לא למטה לכאורה, אפשר לשאול על כך: כבר הוסבר במקום אחר

בהרחבה, שלפי שיטת רש"י, הרי בתקופת האבות לא חל בכלל איסור יציאה מארץ ישראל לחוץ לארץ?2?, ולכן אין אנו מוצאים שהאבות נזהרו בכך, כי לדעת רש"י עדיין לא היתה אז ארץ ישראל נבדלת בקדושתה משאר ארצות 2, ולדעת רש"י אף לא היה אז ייחוד בבעלות על הארץ,

והסברו של רש"י? על הוראת הקדוש-ברוך-הוא ליצחק ,אל תרד מצרימה", שואת משום ש,אתה עולה תמימה ואין חוצה לארץ כדאי לך"2 - אינו מפני ההבדל בקדושה בחפצא של הארץ, אלא משום< שאברהם גרם לכך שבארץ ישראל הקדוש-ברוך-הוא הוא ,,אלקי השמים ואלקי הארץ" - ,שהרגלתיו בפי הבריות"?, ואילו בחוץ לארץ היה

הערות

  1. 1. (שאילתא קג) אף לשאר מצות מותר - ראה תוסי ע"ז יג, א; בכורות כט, א ד"ה היכי אזיל.
  2. 0. שלכן צ"ל בזה התנאי דע"מ לחזור לארץ כברמב"ם שם ותוס' ע"ז שם (ראה כס"מ לרמב"ם שם). ולהעיר מפרש"י ותוס' ר"י הזקן קידושין שם ד"ה נתרצית.
  3. 3. ויצא ג שיחות 13
  4. 1. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 215 ואילך. וש"נ.
  5. 2. אבל ראה המקנה קידושין שם ד"ה אינו יודע.
  6. 3. ראה גם מלאכת הקודש (על פרש"י) פרשתנו כח, יב.
  7. 4. תולדות כו, ב.
  8. 5. אבל זהו כלא במדרש (פס"ד, ג) ,אף את אם יצאת לחוץ לארץ נפסלת".
  9. 6. ראה ג"כ לקמן הערה 33.
  10. 7. כפרש"י בפ' ח"ש כד, ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 406 מאותו ספר ע"ז יג, א
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשט"ו. בכורות כט, ב
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז ע"ז יג, א
  4. שולחן ערוך ב בכורות כט, א
  5. שולחן ערוך ח בכורות כט , א
  6. שולחן ערוך ד ע"ז יג, ב
  7. שולחן ערוך (ז) בכורות כט, א
  8. שו"ת תורת שלום סימן א ע"ז דף י"ג ע"א
  9. שו"ת תורת שלום סימן ב ע"ז יג, א
  10. שיעורי הלכה למעשה הלכות כבוד רבו בכורות כט, א