50

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ולא ..בטל" או ,פסק"*, היא שבירת ה(כלי) גרזן"]:

לפי הפירוש שבכינוי ,יום תבר מגל" הכוונה היא רק שהפסיקו לכרות עצים על ידי המגל, יוצא, שבדבריו ,וקרו ליה יום תבר מגל" מוסיף רב מנשיאוי על דברי רבה ורב יוסף ,יום שפסקו מלכרות עצים למערכה", לא בענין עצמו, אלא שיום זה נקרא על שם זאת?י?

ועוד, ועיקר - בענין של ,תבר מגל" המשמעות של ,מונעין מלכרות עצים למערכה" אינו שונה יום זה מכל הימים שלאחריו, שהרי הענין של מונעין מלכרות עצים" נמשך עד ניסן שלאחריו.

ט"ו באב א

לפיכך מסביר הרשב"ם שהכוונה היא ש,נשברו הקרדומות", ורב מנשיא מוסיף, שלא זו בלבד ש,לא היו כורתים עצים למערכה", אלא ,תבר מגל", ביום זה נשבר המגל שבו כרתו את העצים.

אך יש להבין: מהי המעלה בשבירת הקרדומות, עד כדי כך שיום זה נקרא על שם פעולה זו - ,קרו ליה יום תבר מגל"?

כן לא מובן, באופן כללי: מדוע היה צורך לשבור את המגל, והרי, להיפך, זהו ,בל תשחית"*?

לגבי אי השימוש במגל זה לצרכי חול, ניתן להסביר: כיון שהשתמשו בו לצרכי קודש ,לכרות עצים למערכה", לא רצו להשתמש בו לענינים של חולל*.

אך לא מובן: מדוע צריך היה לשבור אותו? ניתן היה לשמור אותו לכריתת העצים בשנה הבאה*.

הערות

  1. 0. ראה הלשונות בראשונים שם (הנ"ל הערה 6).
  2. 1. ראה חדא"ג מהרש"א (ב"ב שם) ד"ה ולא היו כורתין.
  3. 2. בתו"ח ב"ב שם: נראה דמייתי ראי' מהא דרב מנשיא דעושין יו"ט בט"ו באב לפי שפוסקין בו מלכרות עצי מערכה דמדקרו ל" יום תבר מגל צ"ל דקרו לי' הכי לזכר וטעם היום טוב שעושין בו ביום דאי לאו הכי מאי נפק"מ ומאי רבותא דקרו לי' הכי. עיי"ש. ופירושו מתאים באם מפרשים דמאמר רב מנשיא בא בהמשך לדברי ר"א הגדול, שבדבריו אינו מבאר שיום זה מיוחד ורק שמט"ו באב לא היו כורתים עצים למערכה (ולהעיר מהגירסא דאיכ"ר שם (כנ"ל הערה 8, 9), ושם ואמר רב מנסיא), אבל באם מפרשים שבא בהמשך לדברי ,רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו (הטעם על זה שלא הי" יו"ט לישראל כט"ו באב) יום שפסקו" משמע דרב מנשיא בא להוסיף בזה.
  4. 3. ראה רשב"ם שם ,מניסן ועד ט"ו באב היו כורתים". וראה חדא"ג שם.
  5. 4. ראה לקמן הערה 36.
  6. 5. להעיר מחדא"ג שם: כלומר שכבר נגמרה המצוה ואין צריכין עוד אף למכשירי המצוה שהיא מגל. ולהעיר מספר חסידים סי' תתפח. תתצב. תתצגדד.
  7. 6. בדוחק י"ל דאינו מתאים להניחו כ"כ הרבה זמן כיון שאז יצטרכו עוה"פ לתקנו (שיהי' ראוי להשתמש בו), ואין עניות במקום עשירות (ע"ד זבחים פח, סע"א ואילך). ומה"ט מובן גם שאין מקום להשתמש בו בשביל כריתת עצים וכיו"ב בשביל ענינים אחרים לביהמ"ק* (ראה ראב"ד הלי
  8. 8. *) ולהעיר דבנוגע למזבח נאמר (יתרו כ כא) מזבח אדמה תעשה לי, שתהא תחילת עשייתו לשמי

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.

  1. אגרות קודש ג'תתסו זבחים פח, א
  2. לקוטי שיחות 132 מאותו ספר זבחים פח, א
  3. לקוטי שיחות 185 מאותו ספר זבחים פח, א
  4. לקוטי שיחות 494 מאותו ספר זבחים פח, א
  5. לקוטי שיחות 611 מאותו ספר זבחים פח, א
  6. לקוטי שיחות 189 מאותו ספר זבחים פח, ב
  7. לקוטי שיחות 130 מאותו ספר זבחים פח, ב
  8. לקוטי שיחות 45 מאותו ספר זבחים פח, א
  9. לקוטי שיחות 3 מאותו ספר זבחים פח, א
  10. תורת מנחם בס"ד, שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ג. זבחים פח, א
  11. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז. זבחים פח, א
  12. תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשט"ז. זבחים פח, א
  13. תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ. זבחים פח, א
  14. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ו זבחים פח, א
  15. תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל זבחים פח, א
  16. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א זבחים פח, א