117
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
132 לקוטי
התפילה הוא ,שיהא אדם מתחץ ומתפלל בכל יום": כוונת המילה
,מתחנן" היא העבודה והרגש שבלב האדם, ולא העשיה או הדיבור.
אמנם יש מספר מצוות שנקבע בדינן שהן ,צריכות כוונה לצאת ידי חובה בעשיית אותה מצוה", וכאשר חסרה הכוונה ,לא יצא ידי חובתו מן התורה"*, אך במצוות אלו המחשבה היא כוונות המצוה בלבד'י, אך אין היא חלק מן המצוה עצמה?ל.
ואילו במצות התפילה'3 ה,חפצא" של מעשה התפילה הוא .מתחנן ומתפלל", כוונת הלב, וכלשון הרמב"ם בהמשך ,ואחר כך שואל צרכיוי* שהוא
0) שו"ע אדה"ז סי' ס שם. וש"נ. וראה שד"ח בללים מע' מ' כלל סא ואילך.
1) וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד. ע' 106 ואילך.
2) וראה שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ה סכ"ח.
3 בתניא פל"ח ,תפלה או שאר ברכה בלא כוונה הן כגוף בלא נשמה", וי"ל שכוונתו לכוונות ,הפרטיות" שבתפלה שבדומה לשאר ברכות ומצות, משא"כ הכוונה כללית (המבוארת בפנים). ובמיוחד הכוונה שבלעו ה התפלה בטלה (רמב"ם הל' תפלה פ"ד הט"ו. ראה לקמן הערה 36) וראה שו"ע אדה"ז סקפ"ה ס"ב. לקמן הערה 39.
4) לכאורה זהו עיקר גדר מצות תפלה - בקשת צרכיו, משא"כ שבחו של הקב"ה ה" בעיקר הקדמה לתפילה. וכפשטות לשון הגמ' (ברכות לב, א. - שהביא הכס"מ לרמב"ם שם ה"ב) ,,לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"ב יתפלל"* (וראה בית אלקים שם פ"ב ועוד. וראה
*) בכס"מ שם העתיק לשון הגמ" ,ואח"כ ישאל צרכיו כו", אבל כנראה שדייק בלשנר ,ישאל
אמור א
צריך להם בבקשה ובתחינה". ולשם כך יש צורך בהכנה ,שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה"*, ולאחר מכן תהיה אצלו בשעת התפילה ,בקשה ותחינה", ולולא זאת הרי לא זו בלבד שה/.גברא אינו יוצא ידי חובת המצוה, אלא שאין כאן ,חפצא", דיבור אינו כלל תפילה%*.
עקידה שער נח).
ולכאורה י"ל שזהו דיוק לשון הרמב"ם ,ומגיד שבחו של הקב"ה ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואח"כ נותן שבח והודי' לה' על הטובה שהשפיע לו", דשבחו של הקב"ה גדרו (בעיקר) ,מגיד", הגדה, משא"כ בקשת צרכיו ושלאח"ז, הוא עבודה ורגש שבלב. וכן משמע בחינוך מצוה תלג: גם הרמב"ם ז"ל .. אבל מ"מ חיוב התורה הוא להתחנן לאדל בכל יום ולהודות לפניו כו' (ואינו מזכיר סידור שבחיו בתחלה).
אבל בשו"ע אדה"ז סי' קפה סוס"ב ,סידר שבחו של מקום .. שזהו עיקר מצות התפלה". וכ"מ בסי' ס שם. ואכ"מ.
5) רמב"ם שם פ"ד הט"ז. וראה שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס צח.
6 בחדושי הגר"ח על הרמב"ם, דאם אין לבו פנוי ואינו רואה עצמו שעומד לפני ה' ומתפלל אין זה מעשה תפילה, כברמב"ם הט"ו ,בל תפלה שאינה בכוונה אינה תפילה". עיי"ש*. אמנם כוונת הלב (שיפנה את לבו כו' ויראה עצמו כו' עומד. לפני השכינה) ה"ז בכלל ,ה' דברים (ה)מעכבים את התפילה" (רמב"ם רפ"ד שם). ולפי
הערות
- 1. צרכיו" במקום ,יתפלל" כדי לבאר מהו ,יתפלל" כמקור ללשון הרמב"ם ,ואח"כ שואל צרכיו כו'".
- 2. *) ראה גם לקו"ש ח"ט ע' 269. אבל ראה לקו"ש חי"ד ע' 223.
מצוטט ב־6 עמודים
- שולחן ערוך ב לקו"ש חכ"ב ע' 117
- לקוטי שיחות 20 לקו"ש חכ"ב ע' 117
- לקוטי שיחות 102 לקו"ש חכ"ב ע' 117
- תורת מנחם בס"ד. י"ט כסלו, ה'תשי"ב לקו"ש חכ"ב ע' 117
- תורת מנחם בס"ד. י"א ניסן, ה'תשי"ב לקו"ש חכ"ב ע' 117
- תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ב ע' 117
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.