223

במש"כ ע"ד אגה"ק של אדה"ז דתפלה דאורייתא וכו' (ראה העתקתה בס' משנת יואל -- לר"י דיסקין -- ומה שהעיר שם).

והנה לכאורה קשה ממש"כ בשולחנו (חאו"ח סק"ו סוס"ב) ,וכן עיקר". ויש לתרץ עפמש"כ בשער הכולל בתחלתו. אבל ראה פס"ד להצ"צ חיי על הרמב"ם הל' תפלה. -- ומחוורתא דאין כוונת אדה"ז הנ"ל לחוו"ד בכלל אם תפלה מה"ת (ולכן לא כתב שהאומרים שהיא מדרבנן ,טועים", אלא ש,לא ראו מאורות מימיהם"), אלא תוכן האגרת להראות טעות אלו שרצו להתפלל בחפזון וכו' מפני שתפלה דרבנן, וע"ז בא המענה וביאור גודל טעותם, כי בזמן הזה של המתפללים בחפזון והמלעיגים וכו' היא יסוד כל התורה וכו'. עיי"ש. ועיין היטב זח"ב רב, ב.

(ממכתב י"א ניסן ה'תעשט"ז) 62

אין להוכיח מכאן* דאדה"ז ס"ל דתפלה מדרבנן [ראה שו"ע דאדה"ז סק"ו, תניא רפל"ח. לקו"ת בלק (ע, ג). ובמכ' אדה"ז הידוע (בית רבי ח"א כ, א) בפשיטות דתפלה מה"ת וראה משנת יואל שקו"ט וביאור], כי לכו"ע זמני

התפלה הם דרבנן וכשביטל זה ציוה האר"י ז"ל להתענות ס"א כו'. (מרשימת כדק אדמוזר עליט"א)

מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ז אדר שני, וממהר הנני לענות עליו כי נבהלתי מקרות בו מה שכותב שאומרים בשמי שפוסק הנני, והלכה למעשה, בהנוגע לתפלה שאם היא מושללת כוונה מסויימה ה"ה תפלה בטלה, ולא עוד אלא שמוסיפים שה"ה לברכת המזון! ובכלל תמוהני, מה לאחרים לפסוק דינים בשמי, בה בשעה שיכולים לשאול ישר אותי למעשה. ואמת נכון הדבר שאמרתי לאיזה אנשים בענין ,גודל כוונת התפלה ואפילו אצל כמה שלא מהחסידים, וכמבואר בחידושי הגר"ח מבריסק על הרמב"ם הל' תפלה שמפרש דברי הרמב"ם שבחסרון הכוונה שעומד לפני ה' ה"ה כאילו דלג מלת אלו" אבל מלבד שמסופקני אם גם הגר"ח בעצמו פסק כן למעשה, והרי ספרו הנ"ל הוא פירוש ולא פסקי דינים והלכות, והרי כיון שלא הובא דין זה בשו"ע ובאחרונים, וכן לא בשו"ע רבינו הזקן, בודאי שאין לעשות כזה למעשה, ולהעיר ג"כ מתניא ריש פרק ל"ח.

במ"ש בנוסח ברכת שהחיינו שהובא בהגדה הוצאת קה"ת * לאמר לזמן, הנה זוהי הוראת נשיאנו, וכמדומה מקורה מרבינו הזקן בעל התניא והשו"ע. (ממכתב י"ג ניסן תשי"ד)