ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות ברכת המזוןקפה לברך ברכת המזון בקול רם ויתר פרטים בברכת המזון ובו ה' סעיפים:ב

ב

ב וכל זה בברכת המזון אבל בשאר ברכות בין ברכת הנהנין בין ברכת המצותיז ואפילו קידוש לשבתיח שהוא מן התורהיט יש אומריםכ שיוצא ידי חובתו בכל לשון אפילו אינו מבין וכן בהללכא.

משא"כ במגילהכב ובקריאת שמעכג ובתפלהכד שבמגילה נאמר בהכה ואל היהודים ככתבם וכלשונם למעט שאר לשונות כשאין מכיריןכו ובקריאת שמע נאמרכז שמע בכל לשון שאתה שומעכח כלומר מביןכט אבל אם אינו מבין הלשון אפילו הוא לשון הקודשל לא יוצא ידי חובתו אלא א"כ הבין ונתכוין בפסוק ראשון שעד כאן מצות כוונה ומכאן ואילך מצות קריאהלא ומצות קריאה יכול לקיים אף שאינו מבין הלשון כמו בהלללב ומגילהלג וכן תפלה הואיל והכוונה מעכבת בה אפילו בדיעבד בברכה ראשונהלד דינה כקריאת שמעלה אבל שאר ברכות חוץ מברכת המזון אין הכוונה מעכבת בדיעבדלו.

ויש אומריםלז שכל הברכות הן כברכת המזון לענין זה שאינו יוצא ידי חובתו כשאינו מבין הלשון לפי סברא האחרונה בשאר לשונות ולפי סברא הראשונה אפילו בלשון הקודש שכל מה שתקנו חכמיםלח תקנו כעין של תורהלט וכמו שבברכת המזון אין אני קורא בו וברכת את ה' כשאינו מבין תיבות הברכה או שלבבו פונה לדברים אחרים ה"ה בשאר ברכות לא יצא ידי חובת הברכה.

משא"כ בהלל ובמגילה שאין בהם אלא מצות קריאה לעכבמ כמו בקריאת שמע מפסוק ראשון ואילךמא יכול הוא ג"כ לברך על קריאה זו אף שאינו מבין בלשון הקודש כמו שעם הארץ שיודע לקרות בתורה עולה ומברך עליה בציבור אף על פי שאינו מבין קריאתומב ואפילומג בזמן הזה שהעולה הוא אינו קורא בעצמומד אבל כל הברכות לא תקנו אותם כדי לקרותן אלא לברך את ה' כמו שכתוב בברכת המזון וברכת את ה' אלהיך לפיכך אם אינו מבין התיבות שהן עיקר הברכות או שלבבו פונה לדבר אחר בשעת אמירתן לא בירך כלום אפילו בירך בלשון הקדש לפי סברא הראשונה.

(ותיבות עיקר הברכה הן ברוך ה' ומלכותמה וענין שמברך עליו כגון בורא פרי האדמה או שהכל נהיה בדברו וכן בברכות המצות אבל שאר נוסח הברכה בברכות הארוכות ואפילו תיבות המעכבות אפילו בדיעבד כגון ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושליםמו אין מעכבות אלא אמירתן ולא הבנתן לפי שאין שם ברכה עליהן לומר שכיון שאינו מבין אינו מברך ה' אבל כל ברכה שפותחת וחותמת בברוך מעכבת הבנתה בפתיחתה ובחתימתה ואפילו הן ברכות רבות סמוכות זו לזו כמו ברכת קריאת שמע.

ואין דומות לברכות התפלה מברכה שניה ואילך שאין הבנתן מעכבת בדיעבד לפי שכל ברכת התפלה הן מצוה אחת ג' ראשונות כעבד שמסדר שבח לפני רבו וי"ג אמצעיות כעבד שמבקש פרס מרבו וג' אחרונות כעבד שקיבל מרבו ונפטר ונוטל רשותמז ולכן אי אפשר לומר זו בלא זו כמו שנתבאר בסי' (ק)ס"טמח לפיכך כיון שהבין ונתכוין בברכה ראשונה שהיא עיקר סידור שבחיו של הקב"המט לא הצריכו לחזור ולהתפלל כיון שקיים עיקר מצות חכמים שסידר שבחיו של מקום בפיו ובלבבו בברכה ראשונה שזהו עיקר מצות התפלה שהרי אם לא כיון לבו בברכה ראשונה אע"פ שכיון בכל שאר התפלה לא יצא ידי חובתונ אבל בברכות קריאת שמע שכל אחת מצוה בפני עצמה כמו שנתבאר שםנא אין הבנה וכוונה של זו מועלת כלום לזו).

ולענין הלכה ספק ברכות להקל בדיעבד אבל לכתחילה צריך ליזהר מאד בכונת הברכהנב ובפרט בברכת המזון כיון שיש אומרים שאפילו בדיעבד לא יצאנג:

הערות

  1. יז. וכן לקמן בדעה הב' לא חילק ביניהם, וכ"ה בתוס' המצויין לקמן בסמוך. ולעיל סי' סב הזכיר רק ברכות המצות. וראה גם לעיל סי' ה ס"א. לקמן סי' רו ס"ד. לקמן סי' תקכז קו"א ס"ק א. ולענין ספה"ע עי' לקמן סי' תפט ס"י.
  2. יח. ובדעה הב' דלקמן לא פירש אם יחלוק גם בקידוש. וראה לקמן סי' רעא ס"ז. לעיל סי' סב ס"ב.
  3. יט. כדלקמן רס"י רעא.
  4. כ. תוס' רפ"ז דסוטה ד"ה קריאת שמע. מ"א סי' סב ס"ק א. וראה גם רא"ש ברכות פ"א סי"ד בשם הראב"ד. לקמן סי' תקכז קו"א ס"ק א.
  5. כא. לדברי הכל, כדלקמן בסמוך. וראה גם לעיל סי' סב ס"ב.
  6. כב. שרק בלה"ק יוצא אף שאינו מבין (משנה מגילה יז, א. טור ושו"ע סי' תרצ ס"ח), אבל בשאר הלשונות אינו יוצא אלא כשמכיר הלשון (גמ' שם יח, א. טור ושו"ע שם ס"ט).
  7. כג. שאף בלה"ק אינו יוצא אלא כשמבין פסוק ראשון, כדלקמן בסמוך. ועי' לעיל סי' סב ס"ב.
  8. כד. שאף בלה"ק אינו יוצא אלא כשמבין ברכה ראשונה, כדלקמן בסמוך. וכ"ה לעיל סי' קכד ס"ב.
  9. כה. אסתר ח, ט.
  10. כו. מגילה ט, א (לענין מגילה שאינה כתובה בלשון הקודש). שם יח, א (לענין קרא ביוונית כשאינו מכיר).
  11. כז. דברים ו, ד.
  12. כח. ברכות יג, א. וכדלעיל סי' סב ס"ב.
  13. כט. רמב"ם הל' ק"ש פ"ב ה"י.
  14. ל. אף לדעת הי"א דלעיל ס"א לענין בהמ"ז, מטעם דעד כאן מצות כוונה.
  15. לא. ברכות יג, ב. וכדלעיל סי' ס ס"ה.
  16. לב. אף בשאר לשונות אפילו אינו מבין, וכדלעיל וש"נ. וראה מ"מ וציונים.
  17. לג. מגילה יח, א - דמה"ט יוצא בלה"ק אף שאינו מכיר. ויתבאר לקמן בסמוך (בדעת היש אומרים).
  18. לד. כדלעיל ריש סי' קא וש"נ.
  19. לה. שאף בלה"ק אינו יוצא אלא כשמבין ברכה ראשונה, כדלעיל סי' קכד ס"ב.
  20. לו. רק לכתחלה, כדלקמן בסוף הסעיף וש"נ.
  21. לז. משמעות הרב רבינו יונה ברכות (לג, א ד"ה ונראה). והרא"ש פ"ז דברכות ס"ו, שלא התירו בלה"ק כשאינו מבין אלא במגילה מטעם פרסומי ניסא. וראה גם תוס' שם מה, ב ד"ה שאני. מרדכי שם רמז קנח.
  22. לח. גם בשאר הברכות משום וברכת שנאמר בברכת המזון, כדלקמן בסמוך. וראה גם לעיל רס"י קסז.
  23. לט. כדלעיל סי' קסא ס"א וש"נ.
  24. מ. מגילה יח , א: מצות קריאה ופרסומי ניסא (והרב רבנו יונה והרא"ש שם דנקטו פרסומי ניסא ולא הזכירו מצות קריאה היינו דמשום פרסומי ניסא סגי בקריאה לחודה , ותדע שהרי פרסומי ניסא בידיעה עדיף , ולכן אשה שאינה מבינה בלה"ק תשמע בלשון שמבינה ולא בלה"ק, כמ"ש הר"ן במגילה שם (ד, ב ד"ה אבל קורין).
  25. מא. שמכאן ואילך מצות קריאה כדלעיל.
  26. מב. טור ושו"ע סי' קלה ס"ד. מ"א שם ס"ק ה וסי' קלט ס"ק ד. וראה גם הל' ת"ת פ"ב הי"ב. וראה הערות וציונים שם ע' 574.
  27. מג. כ"ה בדפו"ר. ובלוח התיקון שם "וכ"ש" ובקוה"ש הוכיח שצ"ל "ואפילו".
  28. מד. דברי חמודות ברכות פ"ב ס"ק כג. ט"ז סי' קמא ס"ק ג. מ"א סי' סו ס"ק ח. לעיל שם ס"ו.
  29. מה. ראה לקמן סי' ריד ס"א, דכל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה, וש"נ. וראה לעיל סי' ה, כיצד לכוון בשמות.
  30. מו. כדלקמן סי' קפז ס"ד וש"נ.
  31. מז. כדלעיל סי' קיב וש"נ.
  32. מח. סעיף א וש"נ.
  33. מט. ראה אליה רבה סי' קא ס"ק א. וראה גם לעיל סי' ס ס"ה. וראה לקו"ש חכ"ב ע' 117 הערה 34.
  34. נ. כדלעיל רס"י קא.
  35. נא. וראה גם לעיל סי' ס ס"ג.
  36. נב. וכ"ה לעיל רס"י ה. סדר ברה"נ פ"ט ה"ג.
  37. נג. כדלעיל ס"א. וראה תהלה לדוד סי' קצג ס"ק א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.