102

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

10 לקוטי לידי מעשה, שזהו דבר חשוב ביותר בתורה. וכן בתפלה, הרי היא בעיקר ,עבודה שבלב"*, כוונה של דע לפני מי אתה עומדי וכדומה.

לעומת זאת, במצות הצדקה, להיפך: העיקר בצדקה הוא לספק את צרכי העני, שהוא יקבל את הדרוש לו. ומשום כך, אפשר לומר שאין כל כך חשיבות לכוונת הנותן, והחשוב ביותר הוא קבלת הצדקה בידי העני. כנאמר בספרי*, שכאשר אדם ,מאבד סלע מתוך ידו, ומצאה עני והלך ונתפרנס בה, מעלה עליו הכתוב כאילו זכה".

אילו היתה מופיעה שיטת רבן גמליאל רק בענין תפלה ותורה, ניתן היה לומר, שלגבי מצות הצדקה אף הוא סובר שהעיקר היא הכמות. לכן יש צורך להדגיש את שיטתו במפורש גם לגבי הצדקה, להשמיענו, שגם בענין זה סובר רבן גמליאל שהאיכות היא הקובעת.

ומצד שני, וענין נוסף בדבר: משיטתו של רבן גמליאל לגבי צדקה, אי אפשר היה להסיק מהי שיטתו לגבי

תפלה ובית המדרש. כי בענין הצדקה הדיון הוא רק מה מן השנים קובע - חומר (וכמות) או צורה (ואיכות) - באופן שכאשר האיכות מכריעה אין היא פוגעת כלל בכמות.

לעומת זאת, בענין התפלה ובית המדרש הרי שני ענינים אלו נמצאים זה על חשבון זה: כאשר מכריעה האיכות מתמעטת הכמות: בענין בית המדרש - כמות מועטה של תלמידים, רק אלו אשר תוכם כברם, במקום שבבית המדרש יתרבו הספסלים.

ואף יותר מכך בענין התפלה - כל המהות וההגדרה של ה,איכות" שבתפלת שליח הצבור מתבססת על הכמות המעטה, שאין תפלות רבות, אלא אך ורק תפלה אחת עבור הצבור כולו.

ולכן, אי אפשר היה ללמוד משיטת רבן גמליאל בענין הצדקה, שגם בענינים של תורה ותפלה מכריעה האיכות.

ומכל האמור לעיל מובן גם ה,צריכא" של הדגשת שיטת חכמים בענין הצדקה.

2 נשיא לעומת חברי סנהדרין

ויש לומר, שחידוש זה בשיטת רבן גמליאל, הנלמד מתפלת שליח הצבור - שאף איכות הממעטת את הכמות היא המכריעה - קשור למהותו של רבן גמליאל כנשיא:

הערות

  1. 5. עיין הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ב"ג.
  2. 6. ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א. רמב"ם ריש הל' תפלה.
  3. 7. שמעכבת גם בדיעבד - ראה רמב"ם הלי תפלה פ"ד הט"ודטז. - וראה לקו"ש חכ"ב ע' 117 ואילך ובהערה 36 שם.
  4. 8. תצא כד, יט. - ולהעיר שבעל המאמר הוא ר' אלעזר בן עזרי', בר פלוגתי' דר"ג בענין ,בית המדרש" (ברכות שם), אבל אינו שייך להשקו"ט שבפנים - כי אין בזה פלוגתא.
  5. 5. שיחות

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.