ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה ב14

14

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

(=בכל מקום שהם נמצאים בו הם שייכים = לקדוש-ברוך-הוא), כך שבעשרים באב וכדומה לא היו העצים שלהם והם לא היו יכולים לנדבם ולהביאם באותו היום.

ויוצא, אפוא, שבכל הימים שבין כריתת העצים לבין נדבתם היו העצים אצלם עצי חולין.

ובכך מובן, שבפעולת ההכנה של כריתת העצים>, שאז אין הקדושה ניכרת - זוהי התמסרות מושלמת לקדוש-ברוך-הוא באופן של התבטלות מוחלטת, כאשר האדם אינו חושב כלל על עצמו ועל פעליו, אלא עושה רק את רצון ה'.

ומכאן נובעת החשיבות הרבה של חמשה עשר באב, עד כדי כך ש,לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים" - שמחת חמשה עשר באב היא כיום הכפורים, ,.אחת בשנה"*, כאשר מתגלית אצל כל יהודי דרגת ה,אחת" שבנפשו, בחינת ,יחידה"?. כי שמחתו של היהודי בכריתת העצים למערכה, כאשר הם עדיין נשארים ברשותו כעצי חול, נובעת מדרגת ה,יחידה" שבנפשו, שכל מהותה היא ,יחידה ליחדך"5.

ט. שלושת סוגי הבנות כנגד שלושת אופני ה,עצים"

לפי זה ניתן לבאר גם את הקשר שבין תיאור השמחה, המובא בסוף מסכת. תענית, לבין מהותו של יום חמשה עשר באב:

נאמר במשנה< בט"ו באב וביום הכפורים ,בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות, בחור שא נא עיניך...", ומפורט בברייתא9, שהיו שלושה סוגים של בנות ישראל: ,יפיפיות שבהן מה היו אומרות, תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי, מיוחסות שבהן היו אומרות, תנו עיניכם במשפחה לפי שאין האשה אלא לבנים, מכוערות שבהן מה היו אומרות, קחו מקחכם לשם שמים'".

ויש לומר, ששלושה סוגים אלו הם כנגד שלושת האופנים הללו של ענין ה/,עצים".

יש עצים המובאים בעצמם כקרבן בנפרד על המזבח, וכנגד זה מצוי הסוג הראשון של הבנות - ה,יפיפיות", שהרי יופי* הוא מעלה של האדם עצמו.

הערות

5. להעיר מל' הידוע (לקו"ת שלח (מ, א). וראה מו"נ ח"ג פנ"א בהערה) אילו נצטווה לחטוב עצים.
6. ס"פ תצוה. אחרי טז, לד.
7. ראה תוד"ה עד אחת - מנחות יח, א.
8. הושענות דיום שלישי.
5. ויקרא ג שיחות -
9. בסיום המס'. - השינויים בין לשון המשנה ולשון הברייתא נתבארו בארוכה בלקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 86 ואילך. וראה גם לקו"ש ח"ט ע' 261 ואילך.
0. כ"ה בגמ' לפנינו. ובע"י (ודק"ס): אשה. וכ"ה בכתובות נט, ב.
1. כ"ה הגירסא בע"י. ובגמ' לפנינו: לשום.
2. היינו מצות כמפורש בשהש"ר (פ"ז, ז): מה יפית במצות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.