112

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

זהו כוחה של התורה - ,ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"**: בתחילה יש דין ודברים בתורה, סברות לכאן וסברות לכאן. אך כאשר מגיעים להכרעה ולהחלטה של תורה בהתאם לאחת הסברות - ולשם כך יש צורך ב',עוז", תוקף ההחלטה'3 להלחם נגד הנטיות השונות בדיון ולהכריע בהתאם לדעה האחת - הרי אז משתרר ,שלום", שכל הדעות מסכימות לדעת ההלכה, בכל מציאותן, עד שנעשה שלום אמיתי ביניהן.

על ידי כך ניתן להבין טוב יותר את הסיפור שמספרים לנו חז"ל*, שכאשר לפי חשבונו של רבי יהושע צריך היה יום הכפורים לחול ביום אחר מכפי שקבע רבן גמליאל, הורה רבן גמליאל לרבי יהושע לבוא אליו במקלו ובמעותיו": ,,ביום הכפורים שחל להיות

יתרו ג

בחשבונך" - ואכן רבי יהושע עשה זאת.

ואין מובן: כדי שרבי יהושע יראה שהוא נוהג לפי קביעת רבן גמליאל, די היה בכך שרבי יהושע יבוא ביום שחל בו יום הכפורים לפי חישוביו ממקום מושבו אל יבנה, שהיתה במרחק גדול יותר מתחום שבת** - ולשם מה היה צורך שהוא יבוא במקלו ובמעותיו?

אחד ההסברים לכך הוא**: על ידי כך היה צריך = רבי יהושע להוכיח, שהתנהגותו לפי קביעת רבן גמליאל אינה רק מתוך קבלת עול בעוד אשר בשכלו הוא סובר אחרת, אלא שכל כולו, וגם שכלו, מסכים לכך*+. למרות שלפני כן סבר לפי שכל התורה'* שיום

הכפורים לא צריך לחול ביום שקבע רבן

הערות

  1. 1. וראה בארוכה ש"פ האזינו תש"מ, שי"ל שזהו החילוק בין ב' הדיעות (הענינים) שבסוף מס' עדיות = ,,להשוות המחלוקת" ו,לעשות שלום ביניהם": ,להשוות המחלוקת" (ולא - ,,לבטל המחלוקת") מורה שנשארה דעת היחיד, אלא שבפועל עושה כהכרעת הרוב: אבל ,שלום ביניהם" היינו שכולם מודים (גם בשכלם) לפסק ההלכה.
  2. 4. תהלים כט, יא. - וקאי על תורה, כדרז"ל (זבחים קטז, סע"א. ספרי נשא ו, כו. ועוד). וראה לקמן הערה 67.
  3. 5. ראה סה"מ עת"ר שם (ע' קכא).
  4. 6. ר"ה כה, א (במשנה).
  5. 7. כ"ה במשנה שם לפנינו (ובירושלמי) ,ובמעותיך" (וכן להלן שם ,ומעותיו"). וכ"ה בר"ח ר"ה שם. פרש"י ברכות כז, ב ד"ה בראש השנה.
  6. 6. וצ"ע: א) ,מעותיו" מאי בעי הכא? ובפרט (א) כשהולך לבית הנשיא או לב"ד. (ב) ריב"ח הי' עני (ראה ברכות כח, א). ב) טפי הול"ל שיקח ,סעודתו"?
  7. 7. וראה ברכות סב, סע"ב: לא במקלו כו' ולא במעות הצרורים כו'. ובתוד"ה בהר (פסחים ז, א. ב"מ כו, א).
  8. 8. ולהעיר שבמהר"ץ חיות לר"ה מעתיק לשון המשנה ,,במקלך ותרמילך" (ובמלאכת שלמה נעתק מתשובות מהרי"ק (שורש צה): ובתרמילך ובמעותיך). וכן מצינו בכו"כ מקומות בש"ס דההולך בדרך נוטל מקל ותרמיל (שבו נמצא כל הנצרך לו) - משנה יבמות קכב, סע"א. שבת לא, א. ב"ב קלג, ב (אבל ראה רשב"ם שם: כלומר כו'). וראה ב"מ מא, א: ב"ר פל"ט, יא - בנוגע ל,רועה". ואכ"מ.
  9. 8. כ"כ בהון עשיר לר"ה שם.
  10. 9. ראה גם מה שתירץ בהון עשיר שם - למה יבוא גם במקלו ובמעותיו, וגם - למה ציוה על שניהם ולא הסתפק באחד מהם.
  11. 0. להעיר מהחילוק דדחוי' או הותרה (יומא , ב. ועוד)
  12. 1. להעיר שר' יהושע הצטיין בחכמת התכונה (ראה הוריות י, סע"א (בניגוד לר"ג) ועוד) הדרושה לקידוש החודש ור"ג א"ל (לאחרי שבא ר"י אליו) ,,רבי בחכמה".

מצוטט ב־4 עמודים

  1. לקוטי שיחות 255 לקו"ש חכ"א ע' 112
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח ה'תשח"י. לקו"ש חכ"א ע' 112
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה לקו"ש חכ"א ע' 112
  4. תורת מנחם ר"ד יום שמיני עצרת בעת הסעודה, ה'תשל"א לקו"ש חכ"א ע' 112

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.

  1. שולחן ערוך א ב"מ כו , ב
  2. שיעורי הלכה למעשה יאוש בדבר שנאבד בביתו ב"מ כו, ב
  3. תורת מנחם בס"ד. ר"ד יום ה' פ' בלק, ה' תמוז ה'תשט"ז. ב"מ מא, סע"א
  4. שולחן ערוך כז ב"מ מא, א
  5. שולחן ערוך ה ב"מ מא , ע"א
  6. אגרות קודש ז'ע ב"ב קלג, סע"ב
  7. לקוטי שיחות 11 מאותו ספר ב"ב קלג, סע"א
  8. לקוטי שיחות 159 מאותו ספר ב"ב קלג, ב
  9. לקוטי שיחות 136 מאותו ספר ב"ב קלג, ב
  10. תורת מנחם בס"ד. ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י ב"ב קלג, א
  11. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה ב"ב קלג, ב
  12. תורת מנחם בס"ד. יום ד' פ' תשא, טו"ב אדר-ראשון, ה'תשכ"ב ב"ב קלג, א
  13. שולחן ערוך ח ב"ב קלג , ב
  14. אגרות קודש אגרת צו ב"ב קלג, ב