ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יא תצוה שיחה ב136

136

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

16 לקוטי משא"כ בפירש"י לעיל ב,חשן משפט" שעדיין אין הכרח לפרש שה" ענין ד,משפט" קאי על האו"ת - פשוט טפי לפרש הענין ד,משפט" כפשוטו -- מל' דין -- מאשר לפרשו <בירור דברים" שאינו במשמעותו הפשוטה של ,משפט". ולכן מקדים רש"י את הפי': ,שמכפר על קלקול הדין"* כי הוא העיקר בפשוטו של מקרא על אתר, ורק אח"כ (בתור פי' שנ): ,ר"א משפט שמברר דבריו כו"

אמנם מטעם זה עצמו -- שקשה לומר ש,משפט" פירושו ,בירור דברים" ו,שהם נשפטים ונוכחים על ידו כו'", וגם כיון שהחשן נק' בשם ,חשן המשפט" גם טרם שנתנו בתוכו את האו"ת יי -- אין רש"י מסתפק בפירושו הראשון (על פסוק דידן) ש,משפט בנ"י" היינו האו"ת, ומוסיף פי' שני דהחושן נק' ,משפט" על שם ש,מכפר על מעוותי הדין", דלפי"ז מיושב יותר פירושו של ,משפט" --

כמשמעו. אלא דמאחר שפי' זה קשה להולמו בפשטות המשך הכתובים -- וכנ'ל

(דא'יכ למה לא כלל הכתוב ענין האו"ת בין שאר מעשי החשן) -- לכן כתב רש"י, שפירושו זה השני הוא ,לפי מדרש אגדה": דעם היות שבפרט א' קרוב הוא יותר לפשט המקרא -- הרי לעומת זה אינו מתיישב בכללות הכתובים והפרשה כולה. ולכן מעתיקו רש"י בתור פי' שני של הכתוב.

ולפי שיטתו של רש"י מובן גם עיד ההלכה, איך הי' הכה"ג עובד בבית שני כשחסרו האו"ת והרי הי' מחוסר

5) ראה לעיל הערה 11. אבל מית עדיין דוחק הוא קצת.

תצוה ב

בגדים 1 כי חסרון האו"ת אינו נוגע לעצם החשן כ"א לענין ה,משפט", ולכן

הערות

6. ראה תוד"ה ואורים -- יומא כא, ב. רמבים והשגות הראב"ד הל' בית ה" בחירה רפ"ד ובנו"כ שם. רמב" הל' כלי המקדש פ"י ה"י. רשב"ם ב"ב קלג, ב "ה לגזבר, ראב"ע אחרי טז, ד.
2. ומה שלא ס"ל לרש"י וכו' (ע'יד ההלכה) בדעת הרמב"ם (שם) ש,עשו בבית שני או"ת כדי להשלים שמונה בגדים" אלא ,שלא היו נשאלין בהם כו' מפני שלא היתה שם רוה"ק" -- י"ל כי זהו דלא כמשמעות הגמרא (יומא שם) כי רק בנוגע לאש מבואר שם ,אין מיהוה הוה סיוע לא מסייעא" אבל בנוגע לשאר הדברים משמע שלא היו כלל *. ולהרמביים כ' כמה מפרשים
3. *) ולדעת הרמב"ם ותוס' י"ל: (א) לאחרי שמוכרח לתרץ כן בנוגע לאש -- ה"ה בנוגע לאו*ת. (ב) שבנוגע לאו"ית אין תמי' כלל לומר שהאו"ת עצמם היו, אלא שלא היו נשאלין בהן, ולכן גם המקשה ס*ד לומר כן, משא"כ בנוגע לאש שזהו היפך טבע האש ש,סיוע לא מסייעא* ולכן מקשה מאש דוקא.
4. וראה במדב"ר (בהעלתך פט"ו, יו"ד) ותנד חומא (בהעלתך ו) דלא חשיב האו"ת בט ה' דברים שנגנזו בבית שני, ולהרמב"ם אינו סותר (עכ"פ בפרט זה) להמבואר בש"ס שם, כי י*ל שבש"ס הכונה שלא היו נשאלין בהם, ובבמדב"ר הכוונה שמציאותם לא חסרה.
5. ובזה יבואר מה שבבמדביר ותנחומא (שם) מדייק שה' דברים ,נגנזו" משא"כ במקוד מות שנמנו האו"ת ביץ הה' דברים (נסמן לקמן הערה 9ו) נאמר רק שחסרג כי לשון גניזה מדגיש שמציאותם הי' חסר ולכן לא חשיב האו"ת לשיטת הרמב"ם (ואי"ז דומה להמבואר בגמרא בנוגע לאש דמיהוה הוה סיוע לא מסייע, ומ"מ מונה אותו בין הה' זברים גם בבמדב"ר וב" תנחומא הנ"ל, כי שם עכ"פ הי' ענין של גניזה בפעולת האש עצמו, משא"כ באו"ת שרק שלא היו נשאלין בהם), משא"כ ,חסר" (שעכ"פ בדוחק י"ל) פי' שאינו בשלימות.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 160 לקו"ש חי"א ע' 136
לקוטי שיחות 160 לקו"ש חי"א ע' 136

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.