ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה א5

5

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לכן היא יום של תענוג, ללא עמלי ויגיעה'').

הדרגות הקודמות של ימי הספירה הן הכנה להיות האדם כלי לדרגה הניתנת מלמעלה (עצרת, שער הנו"ן), אך עצרת עצמה היא נעלית מעבודת האדם, ולכן גם ערב שבועות, היום הסמוך לעצרת, צריך להיות דומה ל,מעלה" זו של עצרת - וזהו יום השבת.

שיטת הבייתוס'ם לגבי התורה בכלל

חג השבועות הוא ,זמן מתן תורתנו"*:, ואכן האמור לעיל לגבי ,עצרת" קיים בשיטת הבייתוסים גם לגבי כלל התורה**:

הבייתוסים מאמינים בתורה"שבכתב בלבד, ולא בתורה שבעל-פה*. ההבדל בין התורה שבכתב לתורה"שבעל-פה הוא: את התורה שבכתב הקדועדברוךהוא אומר ומשה כותב'" - היא ניתנה

דברים א

כולה מלמעלה, ואינה כרוכה כל-כך בהבנתו של הלומד אותה*. התורה שבעל-פה היא התורה כפי שירדה להבנתו והשגתו של האדם?, כפי שהיא מתגלה ומועברת באמצעות חכמי ישראל שבכל דור ודור**, ולגביה צריך להיות ,,לאפשא לה" - הלומדה צריך לייגע את שכלו כדי לחדש בה, לעומת התורה"שבכתב, שבה נאסר כל יתיר וחסר.

הבייתוסים המאמינים בתורה שבכתב בלבד סוברים שהתורה היא רק מה שניתן באופן גלוי מלמעלה.

כך הוא גם לגבי מתן תורה. וזוהי טענת הבייתוסים, שמפני אהבת ישראל תיקן משה שעצרת - מתן תורה - תהיה אחר שבת, לאחר יום שאין בו עמל ויגיעה, אלא תענוג בלבד, והכל ניתן מלמעלה?י.

הערות

2. ראה לקו"ת בלק עב, אדב. ובכ"מ.
3. שגם בשבת - שני ענינים: מי שטרח בע"ש יאכל בשבת, מתנה. וכן בתענוג: ע"י שנח ממלאכתו, תענוג מצ"ע (סדור קעד, ד ואילך. המשך תרס"ו ע' תקמג ואילך. המשך תער"ב ח"ב ד"ה ראה אנכי, תרע"ה ואילך.
4. נוסח התפלה דחג השבועות. וראה פסחים סח, ב. ירושלמי ר"ה פ"ד סה"ח. ובארוכה - לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 21.
5. אבל להעיר ממרז"ל (לקח טוב פינחס כט, יא) שהצדוקים אומרים ,מתן תורה לא ה" בעצרת". וראה לקמן הערה 50.
6. סנהדרין לג, ב וברש"י שם. ובכ"מ.
7. ב"ב טו, א.
8. ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב סי"בחיג.
9. ראה הל' ת"ת שם סי"ג. שו"ע אדה"ז או"ח ס"נ ס"ב (ממג"א שם סק"ב).
0. דכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני (ראה מגילה יט, ב. ירוש' פאה פ"ב ה"ד. ועוד. נסמן לקמן ע' 272).
1. זח"א יב, ב. וראה הל' ת"ת שם פ"ב ס"ב: ולחדש. אגה"ק סכ"ו (קמה, א). ולהעיר מתו"א לח, ג.
2. ויש לקשר המבואר בפנים, עם הא דאיתא באדר"נ (ספ"ה הובא ברשב"ם ב"ב קטו, ב) דשורש הבייתוסים (וצדוקים) שאמרו במאמר אנטיגנוס (אבות פ"א מ"ג) ,,הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא ע"מ לקבל פרס", ,,אפשר שיעשה פועל מלאכה כל היום ולא יטול שכרו כו'" - היינו, שעיקר ענין העבודה הוא בשביל השכר (שבא מלמעלה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.