232

צ"ל ,שני החמה"י:; ובזה הרי גם החשבון ש,לא ישאר כו' חוץ משעה אחת כו'" הוא טעם מספיק ל,סמכנו על מנין זה", כנ"ל,

ד אבל צריך להבין: מכיון שלצורך הדין דשמור את חודש האביב בנוגע לפסח זקוקים מ"מ לחשבון האמתי (של תקופת רב אדא):, שדוקא לפיו ,לא תמצא תוספת במחזור . . כלל" -- למה ליי להרמב"ם לומר שבנוגע לעגין השנה זה מתאים גם לפי החשבון דתקופת שמואל -- שאינה לפי האמת?

וייל נקודת הביאור בזה:

מזה עצמו שהרמב"ם מביא את תקופת שמואל בהלכות קדה'ח מוכח שגם תקופה זו היא (לא רק דיעה בתורת אמת, אלא היא גם) נכונה בפסק ההלכה (שהלכה היא ענין של ,אמת לאמיתו"").

[וכמו שהרמב"ם מרמז בהלשון"? ,שחשבון זה הוא האמת יותר מן הראשון": היינו גם החשבון ,הראשון" (תקופת שמואל) -- הוא אמת; אבל ,חשבון זה" (תקופת רב אדא) הוא ,אמת יותר"9.

הלכות הקשורות בתקופת החמה מתחשבים רק בתקופת שמואל; כגון ברכת החמה, לדוגמא -- הברכה מברכין כשרואים את החמה ביום תקופת ניסן בתחילת כל מחזור

4) להעיר מחמרא וחיי סנהדרין שם בשם הרא"ש,

5) ביד רמ"ה (סנהדרין שם ד"ה ואיכא) מקשה שגם לפי תקופת רב אדא נופלת (לפעמים) תקופת ניסן (בשנת ט"ז למחזור) ביום ט"ז*. . אבל עפמ"ש הרמב"ם שם ספ"י: וחשבון שתי התקופות האלו שביארנו (דשמואל ורב אדא) דרכם הכל בקירוב הוא ובמהלך השמש האמצעי לא במקומה האמתי, אבל במקום השמש האמתי תהי' תקופת ניסן בזמן אלו בכמו שני ימים קודם שתי התקופות נמצא לכאורה דחגה"פ הוא לאחר התקופה** (ראה יסוד עולם שם. הון עשיר לערכין פ"ב מ'"ב. ועוד). וראה הערה הבאה.

6 או י"ל, מדלא הזכיר הרמב"ם בפירוש דסמכינן על חשבון תקופת ר"א בנוגע לפסח* (והזכיר רק ש,סמכנו על מנין זה'), דס"ל כהדיעות דעכשיו אין חוששין להדין דפסח יהי' אחר התקופה דוקא (ראה פנ"י ריה כא, א ד"ה ,בתוס' בדיה עברה". פי' ריח שם. חמרא וחיי שם בשם הרא"ש).

1) ראה המשך תרס"ו ע' תלא ואילך.

8) בפ"י ה"ו.

9) ובפרט להפי' ברמב"ם (פ"ה ה"ב, וראה ספר המצות שם) ודבר זה הלכה למשה מסיני הוא כו' ובזמן שאין שם סנהדרין קובעין על פי החשבון הזה (המבואר בפ"ו שם) שגם החשבון עצמו הוא הלל"מ -- וידוע השקו"ט בזה.