5
ישראל, שעם ישראל קיים לעולם30 [היינו כל זמן קיום העולם, כלשון רש"י31 "שהם קיימים לעולם" בנוגע לשמים וארץ] — משא"כ בנוגע לכאו"א מישראל בפרט, שאינו קיים לעולם בחיים גשמיים בעוה"ז (ורק לעולם הבא אפשר לומר כן32).
ועפ"ז, חשיבותם של ישראל ש"קיימים לעולם" אינו ענין, לכאורה, להקושי לדון את ישראל בזמן משה, שהרי לכאורה, משפט של אדם פרטי אינו שייך ואינו פוגע בקיום כללות עם ישראל.
ולכן מוסיף הכתוב "ככוכבי השמים": המשלת ישראל לכוכבי השמים כבר הובאה בפרש"י לעיל (בר"פ שמות) — "להודיע חבתן שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם", ונמצא, שהמשל לכוכבי השמים מדגיש חשיבות הפרט, דעל אף הריבוי העצום של כוכבי השמים, מ"מ יש התייחסות לכאו"א מהם בפרטיות, "במספר ובשמותם". וכן הוא בעניננו, שהמשלת ישראל ל"כוכבי השמים" מדגישה גודל חשיבותו של כאו"א מישראל בפרט, וזהו גודל האזהרה לדייני ישראל עד כמה צריכים הם להזהר במשפטו של כאו"א מישראל.
ו. עפ"ז יש לבאר גם הדיוק בפרש"י, שהמשיל את ישראל לחמה ולבנה (ולא סתם ל"יום" כבפ' נצבים) — כי בזה נרמזת שייכותו של כל יחיד ויחיד להנצחיות של כלל ישראל (שלכן, זה שישראל "קיימים לעולם" מוסיף חומר וזהירות במשפטם של ישראל).
והביאור בזה:
המשל דשמש ירח וכוכבים הוא מקרא מלא בחומש לפני זה — בחלום יוסף33: "והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי", והנמשל — "אני ואמך ואחיך"34, כלומר: השמש הוא משל על אב, ירח — אם, וכוכבים — בנים.
וזהו מ"ש רש"י כאן, שישראל "קיימים לעולם כחמה וכלבנה וככוכבים", שזהו משל על המשך הדורות של עם ישראל, שאין לו הפסק, "קיימים לעולם". ובזה גופא מודגשת חשיבות הפרט בנצחיותו של עם ישראל, שכאו"א הוא טבעת אחת מהשלשלת הנצחית של עם ישראל ("חמה לבנה וכוכבים"), ולכן הפגיעה ביחיד אינה רק פגיעה בו (באיש פרטי, והיא פגיעה זמנית), אלא בכל המשך הדורות35, "לעולם".
[ומטעם זה נאמר בכתוב "היום" ואינו מפרט "שמש וירח וכוכבים" — כי אין הדיוק כאן על כאו"א מהמאורות בפ"ע, אלא על הצירוף של כולם, כאב ואם ובנים ובנות, שכולם יחד הם המשך הדורות].
ז. ויש לבאר דיוק ל' רש"י ש"היום" כאן פירושו "כחמה וכלבנה וככוכבים" גם ע"פ פנימיות הענינים:
הערות
- 30. ראה גם נחלת יעקב כאן: כדאמרינן (ב"ב קטו, ריש ע"ב) גמירי דלא כלה שבטא.
- 31. ס"פ נצבים (ל, יט). ר"פ האזינו. — ומתורצת עפ"ז הסתירה מפרש"י תשא (לב, יג) "לא. . בדבר שהוא כלה. . בשמים. . בארץ".
- 32. ראה רש"י אחרי יח, ה.
- 33. וישב לז, ט.
- 34. שם, י.
- 35. ע"ד פרש"י בראשית (ד, י) "דמו ודם זרעיותיו". וראה פנים יפות כאן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.