311
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי - ,,לשן היסק"?, הוא ענין נעלה ביותר בפנימיות. כי כשם שכל דבר בעולם ,משתלשל" ונובע ממהותו הפנימית, משורשו הרוחני, כך משתלשלת השמש הגשמית מ,שמש הור" (,שמש ומגן ה' אלקים":),
ולכן'? היא גם משל לאי-ההשתנות שלמעלה (אני ה' לא שניתי") ולהתבטלות העולמות'? - שזהו ההיפך מעבודה זרה.
זריחת השמש בימי הקיץ היא בפנימיותה זריחה של שמש הו"?. וחוזקו של החום בתקופת תמוז קשור לחוזקת גילוי שם הוי*:. כלומר, בתקופת תמוז מאיר שם הו", שמעל לטבע, בעוצמה רבה יותר מאשר בכל השנה.
בכך יובן בפשטות כיצד קוראים יהודים לחודש במילה שהיא שם של עבודה זרה, והרי יש איסור של ,ושם אלקים אחרים לא תזכירו... "<?
אמנם, ,כל עבודת כוכבים הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה":, ,תמוז"
יב-יג תמוז
מוזכר בתורה, כדלעיל, אך בכל זאת, רק ,,מותר להזכיר", ואין זה הכרח - ומדוע נבחר מלכתחילה שם, שצריך לקבל עליו היתר?
לפי האמור לעיל אין זו שאלה כלל: אנו קוראים לחודש ,תמוז" משום הענין הנעלה שבשם זה - שאז מאיר בחוזקה החום של ,שמש הוי"'".
אמנם, יש המשתמשים באותה מילה לשם של עבודה זרה, אך על כך יש לומר, בדומה למאמר חז"ל* בענין דומה ,,יאבד עולמו מפני השוטים?!" (בתמיהה): האם משום ש,שוטים" משתמשים ב,תמוז" כשם של עבודה זרה, צריך הדבר למנוע את האפשרות לשבח את ה' בענין הנעלה של חודש תמוז, ש,שמש הוי'" מאירה בעוצמה רבה?!
גם במקרה זה רואים אותו חידוש כבסוף סעיף א: המוזכר בתורה
הערות
- 20. לשון רש"י שם.
- 1. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 3, וש"
- 2. תהלים פד, יב.
- 3. מלאכבי ג, ו.
- 4. תניא פל"ג. שער היחוד והאמונה פ"ג.
- 5. סד"ה ביום השמיני עצרת תרל"ב. לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 3.
- 6. המשך תער"ב פרק קפ.
- 7. משפטים כג, יג. מכילתא (ופרש"י) שם. סנהדרין סג, ב.
- 8. סנהדרין שם. וביראים סי עה (ביראים
- 10. השלם - סי' רמה. ובשינוי לשון) ,ביון שהתורה הזכירה ודאי נתבטלה"*.
- 11. אבל להעיר מדעת זקנים בעה"ת בשלח יד, ב. וצ"ל שמחלק בין הזכרת גרידא, להזכרה לצורך שנותן בו ממשות (שאז אסור גם אם הוזכרה בתורה) - כמשנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 9 ואילך. ובפרט שבנדו"ד הוא לא רק הזכרה כ"א קביעת שם חודש**.
- 9. ובפרט ע"פ הידוע דשם כל דבר הוא חיותו (ופנימיותו) - והרי הפנימיות דתמוז הוא התוקף דשמש הוי", כדלקמן סעיף \'.
- 0. משנה וברייתא ע"ז נד, ב.
- 14. *) ושם: אינו אסור להזכיר אלא שם הניתן לאליל לשם אלקות כו' אבל שם הדיוטות כו" שלא ניתן השם לשם אלקות ואינו נשמע אלקות ואדנות מותר. **) וראה בארוכה לקו"ש חכ"ג ע' 167 ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- לקוטי שיחות 315 מאותו ספר סנהדרין סג, א
- לקוטי שיחות 128 מאותו ספר סנהדרין סג, א
- לקוטי שיחות 166 מאותו ספר סנהדרין סג, ב
- לקוטי שיחות 191 מאותו ספר סנהדרין סג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד סנהדרין סג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד סנהדרין סג, א
- תורת חיים קלב, א שם סג, ב
- שולחן ערוך יז סנהדרין סג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט סנהדרין סג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א סנהדרין סג, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"א סנהדרין סג, א